דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 322 · 22 באוקטובר 2025

הצעת חוק מינהלת מילואים, התשפ"ה–2025

משה טור פז · יש עתיד

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת משה גפני, לפי פרסום שהופיע ביתד נאמן ואחר כך ב-ynet, אתה התרעמת על דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר כשהוא הצהיר שהוא יביא חוק שיגייס 10,000 בחורי ישיבה. זה נכון? ככה פורסם.

משה גפני (יהדות התורה): אני לא קורא עיתונים. מה השאלה?

לא, השאלה אם זה אמיתי.

היו"ר יעקב מרגי: הוא רק כותב אותם, הוא לא קורא אותם.

האם זה נכון שהתרעמת?

משה גפני (יהדות התורה): אתה רוצה שיהיו לומדי תורה או שאתה לא רוצה? תגיד, אתה לא רוצה.

את האמת, את האמת.

משה גפני (יהדות התורה): האמת היא שאתה לא רוצה. אין לנו זכות קיום בארץ הזאת בלי לומדי תורה.

יש, בוודאי שיש.

משה גפני (יהדות התורה): אתה משתמט – – –

אני למדתי שבע שנים, זה לא הפריע לי להיות לומד תורה.

מיקי לוי (יש עתיד): אפשר ללמוד ולהילחם. התורה לימדה אותנו – אפשר ללמוד ולהילחם.
גלעד קריב (העבודה): גפני, למה אתה לא לומד תורה? גם אתה משתמט מלימוד תורה.
משה גפני (יהדות התורה): אני באמת לא לומד.
גלעד קריב (העבודה): לך תתפטר, תלך ותהיה אברך בכולל.
היו"ר יעקב מרגי: חבר הכנסת קריב, תודה. רגע, רגע.
גלעד קריב (העבודה): הוא מבטל תורה ככה.
היו"ר יעקב מרגי: תן לי להסביר לך, אתה בלהט ושכחת איך מתנהלים במליאה.
גלעד קריב (העבודה): סליחה.
היו"ר יעקב מרגי: אני מאחל לך שתהיה סגן מהסיעה שלך כסגן כשתהיו גדולים, כרגע אתם לא גדולים. כסגן תבין מה חווה סגן יושב-ראש הכנסת או מנהל ישיבה.
גלעד קריב (העבודה): צודק.
היו"ר יעקב מרגי: בבקשה, אדוני.

אדוני היושב-ראש, לפי מאמר המערכת של יתד נאמן, מספרם של תומכי הלחימה בישראל גדול בהרבה ממספרם של לומדי התורה ועמליה. עד כאן עובדה לא נכונה. עכשיו פרשנות – שהם, תומכי הלחימה, "חשובים ביותר ותרומתם לחיילים בפרט ולעם ישראל בכלל גדול אלף מונים מתרומת הטבח הצבאי או מאיש הלוגיסטיקה". אז קודם כול מספרית זה לא נכון, ואני שמח שיש בישראל למעלה מ-170,000 אנשים שמוכרים כלומדי תורה. בניגוד לדבריו של חבר הכנסת גפני, אני שמח על זה ומברך על זה. סוד גלוי – גם הייתי אחד מהם פעם. זה לא הפריע לי לשרת שלוש שנים בסדיר ו-30 שנה במילואים.

אחר כך כתב יצחק רוט: "על כל חייל בשדה הקרב יש כמה וכמה תומכי לחימה הנמצאים הרחק מהחזית. אימותיהם ישנות טוב בלילה, אינן חוששת מפני דפיקה על הדלת ובשורה רעה", כך הוא המשיך. קודם כול, זה לא נכון לגבי הרבה מאוד תומכי לחימה, שמסכנים את עצמם בשדה הקרב ולא מעט מהם נפלו במלחמה הזו. אני ממשיך ואומר, במאמר של ישראל רוזנר – אדוני היושב-ראש, אנחנו מגיעים לשיא האבסורד. שים לב, חבר הכנסת קריב. במאמר של ישראל רוזנר ביתד נאמן פורסם ככה: "ב-7 באוקטובר לא היה חסר כוח אדם חרדי, לא היה חסר טנק אחד ולא לוחם אחד" – עד כאן שטויות במיץ. עכשיו יש חצי משפט נכון: "היה חסר חסד אחד ועם מאוחד". בקיצור, אותה טענה.

אדוני היושב-ראש, ב-7 באוקטובר היו חסרים לנו הרבה מאוד טנקים בעוטף עזה, עובדה ידועה; היו רק 12 טנקים, חלקם לא כשירים. היו חסרים הרבה מאוד לוחמים בעוטף עזה, ואילו היו מתגייסים רק חלק מאותם 100,000 אנשים בבריכה המפורסמת של הפטורים מגיוס, לא היינו מדברים עכשיו, אחרי שנתיים של מלחמה.

אז עד כאן מה שנקרא עובדות או שטויות מבית יתד נאמן. עכשיו בואו נדבר שנייה על מינהלת המילואים ולמה אנחנו זקוקים לה. אני מעלה כאן להצבעה, לא בפעם הראשונה בתקופת המלחמה, את הצורך של מדינת ישראל להקים מינהלת מילואים. עכשיו אני אגיד לך את האמת: אני לא מת על הקמת מינהלות. אמרתי לחבר הכנסת אלקין שבעיניי הקמת מינהלת תקומה היא היוצא מן הכלל, יוצא מן הכלל חיובי. בדרך כלל מדינת ישראל לא צריכה עוד גוף ממשלתי שיטפל במשהו. יחד עם זאת, כמו במקרה של מינהלת תקומה, גם במקרה הזה של המלחמה המדממת כבר יותר משנתיים, אנחנו למדנו על לא מעט אתגרים שהמערכות הציבוריות בישראל לא יודעות להתמודד איתם. למשל – ואולי אני אחדש לך, אדוני היושב-ראש – רוב החוקים החשובים שחוקקנו בכנסת הזו לטובת אנשי המילואים, חוקקו כהוראות שעה ויפקעו עד 31 בדצמבר. ידעת את זה, השר אלקין? ב-31 בדצמבר רוב זכויות אנשי המילואים הולכות לפקוע. דיברה על זה היום רע"נית מילואים באכ"א, שהחוקים האלה כרגע לא מוכנים, אין להם המשך, ורובם הולכים לפקוע.

בנוסף, לא מעט מהדברים שקבענו באופן זמני בתקופת המלחמה – הסטודנטים, הצעירים ועוד שינויים שבאמת עשינו אותם – פתרנו אותם נקודתית, לא פתרנו אותם מערכתית. יעיד השר לשעבר בוסו ממפלגתך כמה בעיות של סטודנטים לרפואה במילואים הבאתי אליו לפתור, ופתרנו אותן אחת-אחת, יותר מ-100, אבל את הבעיה לא פתרנו. המדינה לא מטפלת כמו שצריך באנשי המילואים. יעיד פה חברי ולדימיר בליאק שבתחום העצמאים, גם היום, אחרי שנתיים של מלחמה, מדינת ישראל לא יודעת לשפות כמו שצריך חלק מאנשי המילואים שהם עצמאים. היא לא יודעת.

אלה בעיות בטווח הקצר. בטווח הבינוני, שוב, נכון להיום בוועדת חוץ וביטחון, אנחנו לא יודעים כמה ימי מילואים יעשו אנשי המילואים ב-2026. חלק גדול מהם עדיין בצווים כרגע – כמעט לא שוחררו אנשי מילואים בגלל חוסר הוודאות בעזה. האם הם יעשו 70 יום, שזה חודשיים וחצי? 85 יום, כמעט שלושה חודשים? כמה גדודי מילואים מדינת ישראל צריכה? 10, 20, 30, בלי מלחמה בעזה, רק כדי להחזיק את הגבולות שלנו. אני אומר כאן למי שמכיר את החומר – לא מעט, לא מעט גדודי מילואים יידרשו ב-2026 על מנת להחזיק את השוטף. חוק המילואים הנוכחי לא פותר את הבעיה הזו, ובעזרת השם, תסתיים המלחמה – המשאב של צו שמונה כמו שהוא היום לא יודע לתת לזה מענה.

היו"ר יעקב מרגי: צה"ל לא יודע לנהל את מערך המילואים שלו?

לא. התשובה היא לא ולא. ואני אומר כאן בכנות, אדוני, חלק מהבעיות יושבות בצה"ל, חלק יושבות פה, בבית הזה. לכן, הצעת החוק שלי היא עניינית. ודרך אגב, יש לי הצעה עם חבר הכנסת אדלשטיין שמציעה תיקון עמוק לכל חוק המילואים. עבדנו עליה קרוב לשנה, וגם היא תעלה כאן בבית. אני לא יודע מה תהיה תגובתה של הקואליציה, אבל כרגע אין לקואליציה, אין לממשלה וגם אין לצבא פתרון מערכתי הולם לנושא המילואים.

מהן הבעיות העיקריות? הזכרתי עצמאים, הזכרתי הוראות שעה שפוקעות ב-31 בדצמבר. בנוסף, בעיית המחויבות של צה"ל לאימון אנשי המילואים וההצטיידות שלהם לא נפתרה. כרגע כולם מאומנים, אחרי שנתיים של מלחמה. בעוד חצי שנה, חלק מהכשירויות ייעלמו; בעוד שנה חלק מהציוד יישחק. מה יקרה? אנחנו נחזור לבעיות שראינו אחרי לבנון השנייה, של ציוד לא מספק, של יחידות לא מאומנות.

מעבר לטווח הקצר והבינוני, אדוני היושב-ראש, יש פה בעיות לטווח ארוך. היחס בין הצבא הסדיר לצבא המילואים לא מוסדר, לא מסודר, לא מטופל; הוא תלוי פר-יחידה. כמי שעשה בעצמו 30 שנה מילואים, כולל במלחמה הזו, הטיפול היום באנשי המילואים, גם בציוד, גם באימון, גם הטיפול הנפשי, גם בחזרת אנשי המילואים לעבודה – בימים אלו, אדוני היושב-ראש, ברוך השם, יש עשרות אלפי אנשי מילואים שחוזרים בפעם השלישית, הרביעית והחמישית למקום העבודה שלהם – הסיפור הזה לא מוסדר. אני אישית, יש לי בלשכה מכתב תודה מגדוד 420 במילואים, שהקימו יחידה של עורף שעוזרת להם לטפל בנושא עבודה ומשפחות. חברי הכנסת אלעזר שטרן, מאיר כהן ואני, בוגרי הגדוד הזה, טיפלנו בחלק מהבעיות האלה. זה החמ"ל האזרחי שעומד מאחורי כל יחידת מילואים. זה לא מוסדר היום לא חוקית, לא מעשית.

מה שאני מבקש כאן – הצעת החוק הזו עניינית לגמרי, במקום לבוא בקמפיינים, חבר הכנסת אלקין. עוד חצי שנה או שנה יעמוד כאן חבר הכנסת, ראש הממשלה נתניהו, ויבטיח איזו הבטחה ריקה – נגיד, כמו המינהלת לגיל הרך, חינוך חינם לגיל הרך מלידה עד שלוש, כמו שהוא עשה – הוא יבטיח לאנשי המילואים, כי זה יהיה נושא מאוד חם: תקבלו את זה, תקבלו את זה. אל תבטיחו הבטחות ריקות, אל תבטיחו כל מיני מינהלות שאתם לא תקימו. זה הזמן, עכשיו. תקימו מינהלת למילואים, תתקצבו אותה ממשלתית, ובמקום שנתייחס לאנשי המילואים כפראיירים, בואו ניתן להם את הכול בדרך המלך, בצורה סדורה, בצורה עניינית, נסדיר כמה אנחנו מאמנים אותם, כמה אנחנו מציידים אותם, איך אנחנו משפים את מקומות העבודה. אין הצעת חוק יותר חברתית וראויה מזו. אני קורא לכם להתעלות מעל השיקולים האופוזיציוניים. צריך לומר, הרעיון הזה כבר עלה לפני יותר מחצי שנה, ולכן גם לדחות אותו עכשיו – אין מה לדחות אותו. כל מה שיהיה לדון בו, אפשר לדון בו בחוץ וביטחון אחרי שהוא יתקבל בקריאה טרומית. אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק.

1,124 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.