תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה טור פז, שהוא היוזם של הצעת החוק, אני כמובן עונה פה בשם שר הביטחון ובשם הממשלה. הצעת החוק של חבר הכנסת משה טור פז מבקשת לקבוע בחוק כי תוקם מינהלת מילואים שתפעל כתאגיד סטטוטורי בתחום של זכויות חיילי המילואים ששירתו במלחמת תקומה ובני משפחותיהם.
קודם כול, חבר הכנסת טור פז, ברור שאין חולק, או לפחות הרוב המוחלט של חברי הבית הזה לא חלוקים בשאלה שישנה חשיבות רבה מאוד בתמיכה בחיילי מילואים, הוקרה לחיילי מילואים, סיוע, שמירה על זכויותיהם של חיילי מילואים בכלל, וגם כמובן בפרט של אלה שתרמו ושירתו בצורה אולי חסרת תקדים במדינת ישראל מבחינת אורך השירות במסגרת מלחמת תקומה בשנתיים האחרונות, ולכן, על זה אין לנו ויכוח.
השאלה היא, והיא שאלה שהממשלה עוד לא גיבשה לגביה עמדה סופית, אם הקמת מינהלת, ועוד כתאגיד סטטוטורי, זה הפתרון הנכון לטיפול בכל הבעיות האלה שתיארת, ואני יכול להתייחס רק לדוגמה אחת. ציינת שחלק מהחוקים שהבית הזה אישר, כמובן בתמיכת הממשלה ובתמיכת הקואליציה, הולכים להיות בלי תוקף בסוף דצמבר. הרי מינהלת, זה שהיא תקום או לא תקום, זה לא יאריך את החוקים. לכאורה החוק הרלוונטי שמתבקש בהקשר הזה זה חוק שמאריך את תוקף העבודה של החוקים האלה, שאושרו כאן לעוד תקופה כזאת או אחרת, או הפיכתם לחוקי קבע. זה הליך חקיקה, אפשר ליזום אותו בממשלה, לא צריך לזה תאגיד סטטוטורי – הוא בדרך כלל דווקא מתקשה ליזום חקיקה ממשלתית – אלא המשרד הממשלתי הרלוונטי, משרד הביטחון, יכול לעשות את זה הרבה יותר בקלות. יכולים ליזום את זה חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, ביחד, אבל הקמת המינהלת כתהליך לא תעלה ולא תוריד, ובטח היא לא תקום לפני – גם אם הממשלה תגיד היום שהיא תומכת בהצעת החוק שלך והיא תתחיל להתקדם, זה בטח לא יפתור את הארכת החוקים שמסתיימים ב-31 בדצמבר השנה. כולנו מבינים שהחוק הזה יחוקק, גם אם יחוקק מהר, אחרי שיעבור התאריך הזה. ולכן, הפתרון לבעיה של פקיעת התוקף של החוקים הוא פשוט הארכת תוקף בצורה כזאת או אחרת, או כיוזמת חקיקה פרטית או יוזמת חקיקה ממשלתית, והמינהלת לא מעלה ולא מורידה לנושא הזה.
למדינת ישראל יש היום מסגרות שתפקידן לדאוג לחיילי מילואים לזכויות שלהם, ואלה מסגרות קיימות. זה, קודם כול, לפי חוק שירות המילואים. בחוק ממונה קצין מילואים ראשי – מי כמוך מכיר את זה; אתה מלווה את הנושא הזה בכנסת שנים, ואתה מכיר אותו טוב. קצין המילואים הראשי פועל לצד גורמים אחרים בצה"ל שעוסקים בנושא של זכויות משרתי מילואים. זו פונקציה שאפילו כבר קיימת בחקיקה ראשית.
כמו כן, כמו שאתה יודע כבר היטב, התקבלה החלטה ניהולית במשרד הביטחון דווקא בעקבות המלחמה הזאת, מלחמת תקומה. שר הביטחון החליט כי אגף החיילים המשוחררים במשרד הביטחון יעסוק באופן ייעודי וממוקד גם בחיילי מילואים. בהתאם לזה הוא שינה את ייעודו והפך היום לאגף לחיילים משוחררים ומילואים. אז יש אפילו לא רק קצין מילואים ראשי בצה"ל עצמו, אלא במשרד הביטחון יש היום יחידה ממשלתית מבצעית, אגף די חזק וגדול, כמו שכולנו מכירים אותו, שזה תפקידו – לעסוק בסוגיה הזאת.
במסגרת השינוי הזה האגף כבר היום נותן מענה לסוגיות הנוגעות למימוש זכויות משרתי מילואים תוך שיתוף פעולה עם צה"ל ומשרדי הממשלה השונים. למעשה, האגף כבר כיום מבצע את התפקידים שאותם מוצע שמינהלת המילואים תבצע. אז במקום להעביר חקיקה ולהקים גוף חדש – עד שהוא יקום, עד שתקום לו מועצה, עד שתאשר תקנון והכול – יש היום אגף במשרד הביטחון שאמור לעשות את כל העבודה הזאת כבר היום, וכמובן, מהכנסת צריך לפקח על עבודתו ולהעיר לו כשהוא לא מבצע את תפקידו.
כמובן, בלי שום קשר לסוגיה של הקמת מינהלת, כן או לא, חשוב לציין שכמובן הממשלה ראתה חשיבות גדולה מאוד לפעול לטובת משרתי המילואים. במשך השנתיים האלה התקבלו שורה של החלטות ממשלה שעוסקות בהוקרת משרתי מילואים ומרחיבות באופן משמעותי את זכויות המשרתים במלחמה ואת ההטבות המוקנות להם ולבני משפחותיהם. חלקן עברו פה בבית הזה בחקיקה, כמו שציינת, ובחלקן לא היה צורך בחקיקה ראשית, אלא זה נפתר ברמה של החלטות ממשלה, אבל בהחלט יש שורה שלמה של צעדים שנעשו בשנתיים האחרונות לטובת משרתי מילואים. אגב, הינה ההוכחה – הם קרו בלי מינהלת. מינהלת היא לא תנאי הכרחי לקבלת החלטות מהסוג הזה.
לכן, נכון לעכשיו, לפחות, בדיון שהיה בוועדת השרים, העמדה המקצועית של משרד הביטחון הייתה שהם עדיין לא השתכנעו ממך שיש צורך להקים תאגיד סטטוטורי. אני גם תכף אעיר כמה דברים. אם עוד לא שכנעתי את יו"ר הקואליציה, אז יהיה לי זמן להעיר, כמה שאלות לגבי הפרטים של החקיקה.
אבל כרגע העמדה הממשלתית לגבי החוק היא שהממשלה עוד לא גיבשה עמדה, לא חיובית ולא שלילית. אגב, זאת העמדה המקצועית של משרד הביטחון, זאת לא סוגיה פוליטית. אני במקרה נכחתי בדיון הזה בוועדת השרים לחקיקה, וועדת השרים לחקיקה אימצה את העמדה של משרד הביטחון, והוא כרגע לא חושב שהוא בשל לתמוך בהצעה דווקא במתכונת כפי שהיא מוצעת כאן כרגע. לכן, כמובן, אם תתעקש להביא את זה להצבעה, אז עמדת הממשלה, כמו שתמיד קורה במצבים כאלה, תהיה עמדה שמבקשת להתנגד, ואני מניח שזה גם יחפוף את עמדת הקואליציה.
אדוני יו"ר הקואליציה, שכנעתי אותך, או שאתה צריך עוד כמה נימוקים? עוד לא שכנעתי אותך. אני אתייחס, אם כך, חבר הכנסת טור פז, לכמה סוגיות.
בקיצור, חבר הכנסת טור פז, שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך ואת חבריך, מה שנקרא.
כמה דברים לגבי המתכונת שאתה מציע. אתה מציע להקים תאגיד ממשלתי. בחיים שלי כחבר כנסת, כמחוקק וכשר הקמתי כמה תאגידים ממשלתיים. תמיד יש טעם בכך אם התאגיד פועל בתחום שמשרד ממשלתי לא בנוי, לא ערוך ולא יכול לתת לו מענה. כי תאגיד ממשלתי – יש לו יתרונות, יש לו גם המון חסרונות; הוא גוף יותר כבד, יש לו כל מיני התניות. אני אתן לך דוגמה: הקמתי את תאגיד גבעת התחמושת. זה גוף שמתקשה כבר שנים, בגלל שלא ממנים למועצה שלו אנשים, כי אלה תהליכים מורכבים של מינויים, ובחלק מהתקופות הוא בכלל לא יכול לקבל החלטות, כי אסור לו, כי אין לו קוורום. דוגמה.
הוקם תאגיד ממשלתי אחר, מרכז שז"ר, יוזמה מבורכת של החברה ההיסטורית על שם זלמן שז"ר. זה הסתבך ברמות של ויכוחים על מי יהיו חברי המועצה, מה זיקתם ולמי, ונוצרו קשיים.
אז אני לא נגד הקמה של תאגידים ממשלתיים, אבל בשני המקרים שהבאתי לא הייתה ברירה. אם לא היו מקימים תאגידים ממשלתיים, הפעילות הזאת הייתה מופסקת, ולמשל גבעת התחמושת הייתה נסגרת. זה לא המקרה שלנו. זאת אומרת, המבנה המורכב מאוד והכבד של תאגיד ממשלתי עם הכללים שלו יכול, בנושאים מסוימים, דווקא לא להביא תועלת, כמו שאתה חושב, אלא הפוך – אגף במשרד הביטחון יוכל להיות הרבה יותר דינמי בקידום היוזמות לעומת תאגיד, שחלק מהזמן צריך להתעסק עם עצמו, עם כל הביורוקרטיה הפנימית הנובעת מזה.
אגב, כאן בהצעת החוק – קראתי אותה לפרטים – אתה עקפת חלקית את הסוגיה הזאת. זאת אומרת, אתה מציע להקים מועצה לתאגיד במתכונת מסוימת, ושהיא זאת שתאשר את תקנון המרכז כפי שיהיה, כולל את הזכויות והחובות של מועצת התאגיד עצמה. אני לא בטוח שזה מבנה שיוכל להישאר בחקיקה הראשית, מהניסיון שלי. בדרך כלל הם רוצים משהו יותר ברור במבנה הארגוני – – –
בסדר, אני רק מעיר, לדוגמה, כמה קשיים מהלך כזה מייצר בסופו של דבר, ובעיניי זו ביורוקרטיה שתסרבל ולאו דווקא תעזור.
סוף-סוף יש שר שעונה וקרא את הצעת החוק, ואתם לא מרוצים. מה זה הדבר הזה? הרי אתם בדרך כלל טוענים ששרים שעונים לא קוראים את הצעת החוק. אני קראתי במקרה הזה, אז למה אתם לא מרוצים? איפה יושב-ראש הקואליציה – אדוני יושב-ראש הקואליציה, שכנעתי אותך שזה לא נכון בעת הזאת לתמוך בחוק? שכנעתי, אוקיי.
אם המציע מתעקש על הצבעה, אני קורא לכנסת לדחות את הצעת החוק בהתאם לעמדה המקצועית של משרד הביטחון. תודה.
1,199 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.