אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עפיף עבד, קודם כול אני רוצה לספר לך שהיה לי מ"פ בקורס מ"כים, קראו לו עלי עראידה, לא יודע אם אתה מכיר אותו. מכיר? הוא לימד אותי מה זו ציונות, הוא לימד אותנו מה זו אהבת הארץ, מה זו ערבות הדדית. זה היה בקורס מ"כים, בביסל"ח 17. אני חושב שהעם היהודי חייב – אנחנו כל כך מעורבים יחד עם מה שאתם עושים בעדה הדרוזית, שאנחנו ממש חייבים לכם הכרת הטוב. אבל יותר מזה – אנחנו מימי יתרו מחוברים אליכם, ואני חושב שגם במלחמה האחרונה, לאורך כל מה שאתם מובילים, אנחנו שותפים, גם במורשת – בכל מקום שנצטרך לעמוד לצידכם, בעזרת השם, נהיה שם.
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, כפוף לכך שהמשך תהליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד הביטחון והאוצר ובתיאום עם משרד המשפטים. בוועדה בכנסת תיבחן אפשרות קביעת הוראת השעה כהוראה קבועה. עד כאן דבריי. תודה רבה.
149 מילים של עמיחי אליהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.