קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב מאוד. אדוני היושב-ראש, "וישלח ה' את נתן אל דוד ויבֹא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד. ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה. ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכֹּסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת. ויבֹא הלך לאיש העשיר ויחמֹל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאֹרח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשֶׂהָ לאיש הבא אליו. ויִּחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה – – – ויאמר נתן אל דוד אתה האיש."
אתם האנשים. אתם ממשלת הדמים. אתם ממשלת ההפקרה. אתם הממשלה שגוזלת את כבשת הרש – כבשת הרש של הישראלי העובד, של הישראלי המשרת, של הישראלי המבקש לנהל את חייו בהגינות, בביטחון אישי, בעמל כפיים, בערבות הדדית. דוד המלך פשע, אך ידע באומץ לקחת אחריות ולהכות על חטא. אפילו אחאב הרשע קרע את בגדיו, שם שק על בשרו, הלך אט אחרי שהנביא אליהו אמר לו: הרצחת וגם ירשת.
אבל אתם, חברי ממשלת הדמים, לא חשבון נפש ולא בדק בית, לא אגרוף על החזה ולא "על חטא שחטאנו" אחרי האסון הנורא. ערלי לב, חסרי בושה, סוגדים לעגל הזהב, סגול השיער, ומחללים סביבו את לוחות הברית של החברה הישראלית. ניתצתם ושיברתם, וכך אתם עושים יום-יום.
את כבשת הרש גזלתם, את כרם נבות אתם מבקשים לקחת, ואתם, אתם מעיזים להתיימר ללמד אותנו תנ"ך, יהדות, מוסר? קואליציית הקנאים, המושחתים והמשתמטים.
"אם אין תורה, אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ, אין תורה." ואתם חבורה כושלת, חסרת תורה וחסרת דרך ארץ. וגם אם לא הלילה הזה, הציבור הישראלי עוד ירביץ בכם תורה, ועוד יראה לכם את הדרך הביתה אל עמוד הקלון של ההיסטוריה הישראלית.
288 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.