מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, יש לי שתי הערות להעיר לך. אחת, כששימשת כאן כיושב-ראש הכנסת, אתה אסרת עליי להצביע בעד חוקים רק בגלל שאני עליתי להתנגד אליהם, שזה מנוגד כמובן לתקנון, והוכחתי לך את זה, ולמרות שהוכחתי לך את זה, אתה באופן ברוטלי ובוטה אסרת עליי. ועכשיו את עולה להתנגד לחוק שאתה אומר – – –
אם אתה חושב שזה שקר, אז אתה יכול – – –
חבר הכנסת לוי, אם אתה חושב שזה שקר, אתה יכול כמובן לבקש הודעה אישית ולעלות לבמה ולדבר. אני חושבת שיושב-ראש הקואליציה מאוד – –
– – מאוד יודה לך.
אתה אסרת. אמרת שזה אסור. נכון שהוא אמר את זה, רוטמן?
כשמיקי לוי היה יושב-ראש הכנסת, הוא אסר עליי להצביע בעד חוק שאני עליתי להתנגד אליו. הוא אמר שזה אסור. ועכשיו אתה עולה בעצמך – אבל עזוב, זה הכסף הקטן.
זה הכסף הקטן. אבל אני אומרת שוב – – –
יש לך – אתה יודע, אתה היית היושב-ראש, אתה הוצאת אנשים מהמליאה בלי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. זרקת אותי החוצה שוב ושוב, בלי קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, ועכשיו אתה מפריע לי לדבר. באמת. איזה – –
– – מוסר התנהגות כפול.
מעבר לזה, אגיד לך עוד דבר – – –
מעבר לזה אגיד לך עוד דבר.
כשאתה מלין על שותפים כאלה ואחרים לקואליציה, אז אני רק רוצה להזכיר לך שאתה היית יושב-ראש הכנסת בקואליציה ששותף בכיר וקובע ומחליט בה היה מנסור עבאס, שהיה שותף מלא עם ראזי חמד, בכיר חמאס, צולם איתו, העביר לו כספים, אסף למענו כספים. ואתה ישבת איתו בקואליציה הזאת, לפני שנשענתם גם על התנועה המשותפת, כן? אז בוא, אנחנו, ברוך השם, בקואליציה שבה כולם רוצים את טובת מדינת ישראל, ולא כאלה שרוצים את טובת חמאס.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר, להקריא מתוך פרוטוקול שנמצא בידי, כתב אישום, בעצם, לטובת העניין, כתב אישום די מדהים של מחבלים שנעצרו על רצח, נעצרו על רצח של שני בחורים יקרים מקריית ארבע, דוד רובין, השם ייקום דמו, ואחיקם עמיחי, השם ייקום דמו. ואחרי שהם נעצרו – הם נעצרו ברשות הפלסטינית, היו בכלא של הרשות הפלסטינית. ושם מספר כתב האישום כדלהלן – כתב אישום שהם הודו בכל פרטיו – הוא מספר שהנאשמים האלה היו בכלא של הרשות הפלסטינית, ובמסגרת פעילות סטודנטים של ארגון פתח הם קיבלו מבקרים לכלא. ארגון הפתח שלח – במסגרת פעילות שולחים לבקר את המחבלים בכלא.
עכשיו תראו איזה תנאי מעצר: במהלך אחד הביקורים החליט הנאשם, שכאמור היה עצור על רצח, שהוא רוצה ללמד את שני המבקרים שלו איך להשתמש בנשק. בשביל זה הוא הכניס נשק לתוך הכלא של הרשות הפלסטינית, ובתוך הכלא הוא אימן את חבריו מהפתח איך להשתמש בנשק כדי לבצע פיגוע. אבל אחר כך הוא לא היה מספיק רגוע, הוא חשב שאולי הם יפספסו קצת, אז הוא אמר: אתם יודעים מה? למה שאני אתן לכם לבצע את הפיגוע לבד? אני אסע איתכם, אני אקח חופשה קצרה מהכלא, אסע איתכם ונלך יחד לבצע את הפיגוע. ככה מתנהל כלא של הרשות הפלסטינית.
ואני רוצה לומר מכאן כחברת קבינט, אני לא מוכנה יותר שאנחנו נאפשר לרשות הפלסטינית להחזיק אצלה מחבלים בכלא, כי זה לא כלא, זה כלא שהוא מחסן נשק, זה כלא שהוא מתחם אימונים לטרור, זה כלא שאפשר לצאת ממנו כדי לבצע פיגועי טרור, וכלא כזה, אנחנו לא יכולים להרשות שמחבלים ייכלאו בו. תודה רבה.
530 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.