אני יודעת, אני קראתי, ולא צריך להזכיר לי. אדוני היושב-ראש, אני באמת מתנגדת לחוק, כי אני לא חושבת שצריך להיות חוק. זה מובן מאליו שהממשלה יכולה למנות. איזה מין דבר זה? מתי היה דבר כזה? אני רוצה להזכיר לכולם שמינו רמטכ"ל שבוע לפני בחירות. אף אחד לא אמר שום דבר. כשנתנו גז, נתנו חלק ממדינת ישראל לחיזבאללה, אף אחד לא אמר שום מילה. בזמנו חיפשנו את היועצת המשפטית בזכוכית מגדלת; היא לא הייתה. לא הגיוני שאנחנו צריכים לחוקק חוק כדי לשים ממלא מקום. כל זה – כדי להכשיל את הממשלה הזו. זה דבר הזוי. מדברים על זה בכל העולם. איך אפשר שפקידים, ויהיו הכי חשובים שיהיו, יחליטו את מי ממנים, מה ממנים – וכל הזמן לכסות את זה בכל מיני דברי פרשנות כאלה ואחרים.
אדוני היושב-ראש, אתה יודע, היום אנחנו נשארים פה מפני שמדברים על חוק פיזור הכנסת וכו'. תראה את הצביעות של המחנה השני, בוא נאמר האופוזיציה או השמאל או מה שלא תקרא לזה, כל אותם אנשים שמדברים גבוהה-גבוהה על הדאגה לצה"ל – חברתי חברת הכנסת טלי, אני מדברת.
על החשיבות הגבוהה של הגיוסים לצה"ל – אז בואו אני אגיד לכם עכשיו לוחות זמנים. נניח עכשיו שמפזרים את הכנסת – מה שאומר ש-90 יום אין חוקים; 90 יום אין גיוסים, אין גיוסים 90 יום. אחר כך יש בחירות, ואחרי שיש בחירות צריכה להתגבש ממשלה, ועד שהיא מתגבשת – 30 יום ועוד 30 יום, מה שאומר – שנה וחצי אין חוק גיוס. ויש אנדרלמוסיה אם אין חוק הגיוס – את מי מגייסים, איך מגייסים, מתי מגייסים? אין חקיקה.
יש גורם אחד שבאמת דואג לצה"ל, וזה הממשלה הזו, כי הממשלה הזו רוצה לחוקק חוק ש-77 שנים, מאז קום המדינה, לא חוקק. כל אחד עכשיו מנסה להיות יותר צדיק מהאפיפיור ולהגיד: אני יודע מה צריך לעשות. הצביעות הזאת – כבר רואים לכם. הציבור רואה ומבין את זה. איך הם קוראים לחוק? חוק ההשתמטות. מגייסים אלפי חרדים, וממשיכים לקרוא לזה חוק השתמטות. למה? כדי להמשיך ולעשות הנדסת תודעה לציבור, שהוא חושב שאין חוק. הרי מי כתב את החוק הזה? מי הגיש את החוק הזה? בנט ולפיד בממשלה הקודמת. אז באים ואומרים: רגע, רגע, לא הייתה מלחמה. גם אם מגייסים היום חייל חרדי, הוא למוחרת כבר בעזה? צריך הכשרה, צריך להכין אותו לקראת הלחימה.
חוץ מזה, צבא ההגנה לישראל לא ממש ערוך לקלוט כמויות גדולות. אנחנו יודעים את זה, והגיע הזמן שגם הם יגידו את זה בקול רם.
384 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.