דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 296 · 11 ביוני 2025

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב והטלת תפקיד זמני), התשפ"ה–2025

סגן שר במשרד ראש הממשלהאלמוג כהן · עוצמה יהודית

ברוך הנמצא. תקשיב, יש לי משהו לספר.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לקבל את הזמן עד שזה יורד למטה.

רון כץ (יש עתיד): אלמוג, אתן לך טיפ של אלופים.

אתה, יש עתיד, תיתן לי טיפ? אחי, אני כהן, אני לא יכול להתקרב לגופות.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת חוק שיטת מינוי הנציב, חוק שירות המדינה, קובעת בסעיף 6 מפורשות כי הממשלה תמנה נציב שירות המדינה וכי על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19.

על רקע קביעה ברורה זו של החוק, מינתה הממשלה במשך עשרות שנים נציבי שירות מדינה שאותרו ונבחרו בידי ראשי ממשלה ממפלגות שונות. בשנת 2012 בג"ץ אף דחה פה אחד עתירה שדרשה כי ראש הממשלה יחויב להעלות אך ורק מועמד שאותר עבורו בידי גורמים שאינם נבחרי ציבור. חרף לשונו הברורה של החוק הנוכחי, חרף הנוהג בן עשרות השנים וחרף הפסיקה הקודמת של בית המשפט, בג"ץ קבע לאחרונה בדעת רוב פרשנות חדשה לסעיף 6 לחוק, והכניס שיש מעין חובה להליך תחרותי מקדים להצעת מועמד בידי ראש הממשלה, הליך תחרותי שמשמעותו הלכה למעשה היא שלילת סמכותו של ראש הממשלה לאתר בעצמו את המועמד המתאים בעיניו שיובא להכרעת הממשלה והעברת סמכות האיתור לגורמים שאינם נבחרי ציבור. מה שנאמר, אדוני היושב-ראש, דמוקרטיה במיטבה. דיקטטורת בג"ץ.

עמדת הממשלה, כעמדת השופט סולברג בדעת המיעוט, היא שאין יסוד לפרשנות זו וכי היא מסכלת את כוונת החוק. עם זאת, בהינתן קביעתו הפרשנית של בג"ץ, הממשלה מבקשת להציע בפני הכנסת לתקן את החוק, תיקון שמבהיר שייקבע מפורשות כי לא תחול חובה להליך תחרותי כלשהו בעניין נציב שירות המדינה, כשם שאין חובה כזאת במינוי רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד או יועמ"ש. חשוב להדגיש כי מדובר בתיקון מבהיר לנוכח פסק הדין הספציפי בעניין שיטת מינוי הנציב, ואין בכך כדי לקבוע הסדר שלילי וכדי ללמד שקיימת חובה להליך תחרותי במשרות אחרות.

עוד מוצאת הממשלה לנכון לקרוא לכנסת להסדיר, כמוצע בהצעת חוק זו, את שיטת המינוי לממלא מקום הנציב בשעת הצורך. ככלל, מינוי ממלא מקום למשרות בכירות דורש הליך התייעצות עם הנציב, אך כאשר מדובר במינוי הנציב עצמו, אין הצדקה לקבוע כי הנציב יהיה הכתובת להיוועצות באשר לזהות ממלא מקומו, ואם משרתו כבר נתפנתה בפועל, אזי גם אין כלל נציב להיוועץ בו. לפיכך, מוצע הליך היוועצות מתאים בכל הנוגע למילוי מקומו של הנציב עצמו, ולפיו ייוועץ ראש הממשלה עם הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר בטרם יטיל את תפקיד ממלא המקום על עובד מדינה אחר. הממונה על השכר הוא מינוי מקצועי השייך לסגל הבכיר המוביל את שירות המדינה, ולו סמכות מקצועית מעין נציבותית. בנוסף, דרגתו מקבילה למנכ"ל של משרד ממשלתי. לפיכך רואה בו הממשלה כתובת מתאימה למלא את מקומו של הנציב בהליך היוועצות בכל הנוגע למילוי מקומו של הנציב עצמו, ומציעה לכנסת לתקן את החוק בהתאם.

עמדת הממשלה – הממשלה תומכת בהצבעה במועד אחר.

אדוני, ברשותך – קודם כול, אני מודה לך על ההקשבה. חבריי חברי הכנסת, חברי סיעות האופוזיציה – בתיאבון, טלי היקרה – אני רוצה שנצא רגע לאיזשהו דמיון מודרך, כאשר אנחנו נמצאים במשבר קואליציוני קשה מאין כמוהו.

היו"ר ארז מלול: זה בבינה המלאכותית? האחראי לבינה.

אני רוצה שנבין מה אנחנו עשויים לקבל אם נצא לבחירות בזמן הקרוב. אני עכשיו מקריא לך, אדוני, את הרכב הממשלה המשוער אם יוצאים לבחירות כרגע: התנועה האסלאמית תכניס כמה נציגים, כאשר בתור יושבי-ראש ועדות כנראה יהיו מנסור עבאס, ווליד טאהא, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין. אולי הם אפילו יקבלו תפקידים של שרים בכירים. שר הביטחון יהיה יאיר גולן, זה שקורא לחיילנו הקדושים, הגיבורים, האריות והלביאות, "רוצחי תינוקות לשם תחביב", עיין ערך סדיסטים, עיין ערך עושים את זה בכוונת מכוון, רוצחים תינוקות. אני חוזר: רוצחים תינוקות עזתים בכוונת מכוון. עיין ערך חיילי צה"ל סדיסטים. את זה אמר שר הביטחון הבא של מדינת ישראל, יאיר גולן.

ראשות הממשלה, חברים – התחרות פתוחה לכל המרבה במחיר. יש לנו את מר יאיר לפיד; יש לנו את נפתלי בנט, שכבר פעם אחת לקח את קולות הימין, סחר בהם, רימה, שיקר, שיקר לבוחרים. מי מבטיח לנו שהוא לא יעשה את זה עוד פעם?

אני כאן מסתכל בלבן של העיניים של אחיי החרדים, שאני מאוד אוהב אותם ומאוד מעריך אותם, וגם על העיניים של חברי יולי אדלשטיין, ואומר לכם בפה מלא: החלופות גרועות. החלופות הן מנהיגים שחושבים שהחיילים שהם שולחים לקרב הם רוצחי תינוקות לשם תחביב, מנהיגים שיושבים עם נציגים של התנועה האסלאמית, אלה שמקבלים את ההנחיות ממועצת השורא. שימו לב, לא איזה ועד מייעץ דמוקרטי – מועצת השורא של חסן אל-בנא. אני ממליץ לכולם ללמוד ולקרוא על שורשיה של התנועה האסלאמית ולהבין מה ממתין לנו פה.

אני קורא מכאן לכל הצדדים לגלות בגרות, אחריות, לגלות הבנה לתקופה האסטרטגית שבה נמצאת מדינת ישראל. כל מי שלא רואה את זה מספיק בידיעות שיוצאות בזמן האחרון, כדאי שיפתח את הדמיון ואת המחשבה שלו. בסוף חשוב להבין, יש לנו עסק עם אופוזיציה חסרת אחריות. אני רוצה שננסה לחשוב מה חושבים החיילים שלנו, הילדים – אגב, גם שלהם, שהם שולחים לצבא ועושים תפקידים משמעותיים – מה הם חושבים כרגע בתוך עזה, כאשר אומרים להם שהם רוצחים תינוקות לשם תחביב?

רון כץ (יש עתיד): אף אחד לא אומר את זה.

מה הם חושבים? הוא השותף שלכם. הוא השותף הטבעי שלכם. אתם ביחד עם התנועה האסלאמית, אתם ביחד עם מנסור עבאס ונפתלי בנט, אתם – הוא השותף שלכם.

רון כץ (יש עתיד): אני אכתוב לך מכתב המלצה ממני.

רגע, אתה מצהיר פה שלא תשב עם יאיר גולן?

רון כץ (יש עתיד): אני אומר לך – מכתב המלצה ממני.

אתה מצהיר שלא תשב עם יאיר גולן, כן או לא?

רון כץ (יש עתיד): אני אעזור לך אחרי זה, אחי, אני אומר לך באמת. ואני מבין את הפחד שלך.

כן, כן. אני רועד.

רון כץ (יש עתיד): אתה מפחד על המקום שלך – –

רועד מפחד.

רון כץ (יש עתיד): – – שעולה לאזרחי ישראל 4 מיליון שקל. 4 מיליון. מה אתה עושה כל יום? מה אתה עושה – – –

שנייה, שנייה. אני שואל אותך שאלה. אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת.

רון כץ (יש עתיד): במקום להפחיד את אזרחי ישראל, תעמוד ותגיד מה אתה עושה. מה אתה עושה עבורי כל בוקר? הפקיד – – –
היו"ר ארז מלול: די, נו, הבנו, רון, בסדר.

אזרחי מדינת ישראל מסתכלים עליך ורוצים לשמוע שאתה מבטיח להם שלא תשב עם מי שקורא לחיילי צה"ל "רוצחי תינוקות".

רון כץ (יש עתיד): – – – תן לחיילים. תתבייש. תחזיר את המשרד. תחזיר את המשרד.

אתה מבטיח שלא תשב בממשלה עם מי שקורא לחיילנו "רוצחי תינוקות"?

רון כץ (יש עתיד): תחזיר את המשרד. אתה גוזל. אתה גוזל. אתה גוזל.

הינה, הינה, יצא המרצע מן השק – מפלגת יש עתיד, מפלגה שבשורשים שלה היא מפלגה לאומית, היא מפלגה פטריוטית, היא מפלגה לוחמת.

רון כץ (יש עתיד): – – – 4 מיליון שקל. אתה לא מתבייש? עזוב, אנחנו – – –

אתה תשב עם האחים המוסלמים, זה מה שתעשה עם הקולות? זה מה שתעשה עם הקולות?

רון כץ (יש עתיד): אתה לא מתבייש. אתה לא מתבייש. 4 מיליון שקל – – – אני שואל שאלה.

תצהיר שלא תשב עם יאיר גולן. תצהיר שלא תשב עם יאיר גולן. תצהיר שלא תשב עם יאיר גולן. למה אתה לא מצהיר? למה אתה לא מצהיר?

רון כץ (יש עתיד): תפסיק עם הפוליטיקה. די עם הפוליטיקה. די עם הפוליטיקה.

פוליטיקה שלי?

רון כץ (יש עתיד): – – –
היו"ר ארז מלול: די. חבר הכנסת רון כץ, זהו, זהו.
רון כץ (יש עתיד): עכשיו אתה יכול להגיד לי מה עשית עם 4 מיליון שקל שלי?
היו"ר ארז מלול: זהו, זהו. חזרת על זה עשר פעמים, די.

אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל נמצאת בתקופה היסטורית, ויש בה גורמים שעסוקים בלזרוע דה-לגיטימציה, עסוקים בלפגוע במורל של החיילים שלנו. תצהיר שאתה לא יושב עם יאיר גולן. אתה יכול לצחוק כמה שאתה רוצה.

אזרחי מדינת ישראל – הינה, יש עתיד, השותפים של האחים המוסלמים – – –

רון כץ (יש עתיד): גבר, 4 מיליון שקל הלכו להצגה הזאת.
היו"ר ארז מלול: חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה.

אני לא יכול להתבטא. אני לא יכול להתבטא. אני מנסה להתבטא ולא יכול.

היו"ר ארז מלול: אי-אפשר. אני מוסיף לו עכשיו עוד שתי דקות.
רון כץ (יש עתיד): – – –
היו"ר ארז מלול: – – – לשמוע אותו עכשיו עוד שתי דקות, כי אתה מפריע.
רון כץ (יש עתיד): זה לא יעזור לך. זה לא יעזור לך. הוא מדבר איתי.
היו"ר ארז מלול: נתתי לך להביע הערה, אבל זה איבד את הטעם הטוב. אתה בקריאה ראשונה.
רון כץ (יש עתיד): מעולה.

אזרחי מדינת ישראל, האלטרנטיבה שמחכה לכם זה אותם אנשים שקידשו – שימו לב, קידשו – דבר אחד: את הפלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. והכול כשר בשביל זה – גם לזרוע דה-לגיטימציה, גם לומר על החיילים שלנו – אתם יודעים, אני גר בעוטף, אני שומע אותם נלחמים באוזניים שלי. להגיד להם שהם לוחמים מלחמת שווא? להגיד שהם לוחמים מלחמת סרק? כבר איבדנו את הבושה.

היום כשיאיר לפיד דיבר כאן אני מחאתי לו כפיים. אני מחאתי לו כפיים, כי הוא מייצג אותי, כי הוא מייצג אותי כשהוא מדבר פה. מה קרה לכם? איפה איבדתם את הדרך? איפה המצפן המוסרי שלכם? אתם פטריוטים. אתם ציונים. אז כן, היום אני רוצה לשמוע ממך הבטחה שאתה לא תשב עם יאיר גולן, שאתה לא תשב עם האחים המוסלמים, שאתה לא תשב עוד פעם עם אותם אנשים.

מיקי לוי (יש עתיד): אמר ראש הממשלה: לא אשב עם בן גביר. אז אמר. עבריין. עבירה שיש עימה קלון.
רון כץ (יש עתיד): אמר.

אתה יודע, אדוני מיקי, אני מכבד אותך גם מפאת גילך וגם בגלל העשייה שלך בחיים ומה שעשית. מה שאמרת עכשיו זה בדיוק תמצית, זה תמצית כל החולי. מה אתה משווה בין האחים המוסלמים של חסן אל-בנא – –

רון כץ (יש עתיד): אתה עולה לי 4 מיליון שקל. 4 מיליון. נגמר הזמן – – –

– – שהטאקייה שלו זה להביא את מנסור עבאס – – –

היו"ר ארז מלול: רון כץ, אתה בקריאה שנייה.

אני לא יכול לדבר.

היו"ר ארז מלול: אמרתי לך, שתי דקות אני מוסיף לו. הינה, מוסיף לו שתי דקות. תראה בלוח.
רון כץ (יש עתיד): ארז, אתה יודע מה המזל שיש?
היו"ר ארז מלול: די. לא לא לא. גם הסבלנות – – –

אני לא יכול לדבר.

רון כץ (יש עתיד): המזל שיש ועדת אתיקה. יש ועדת אתיקה. אין בעיה.
היו"ר ארז מלול: בסדר, תלך לוועדה. בלי איומים. אל תאיים על יושב-ראש שמנהל מליאה.

שיח' חסן אל-בנא והאחים המוסלמים הם השותפים הטבעיים שלכם. ואתה יודע מה? אני אומר לכם, מיקי, תחזרו הביתה. מיקי, תחזרו הביתה. כי הבוחרים שלכם – הילדים שלהם לוחמים בעזה, והילדים שלהם, בעיני השותפים הטבעיים שלכם, הם רוצחים. הם רוצחי תינוקות לשם תחביב, מיקי. זה לא אתה, מיקי, אתה פטריוט. וכשיו"ר המפלגה שלכם היום דיבר פה כולנו עמדנו פה, כל הקואליציה, ומחאו כפיים.

היו"ר ארז מלול: לא, לא כולם. לא כולם.
טלי גוטליב (הליכוד): כולם.

כולם. אני בדקתי, הסתכלתי. שמתי לב לזה. כולם עמדו ומחו כפיים, כי אנחנו לא אופוזיציה, אתם לא אופוזיציה למדינה. מה שאני מבקש מכם, חברים, בבקשה, תגלו בגרות, תצהירו בפני הציבור: בסיבוב הבא אין חרמות. תהיו גברים. אין חרמות יותר.

מיקי לוי (יש עתיד): אין חרמות גם היום. גם היום אין.

אני קורא לכם, חברים – קודם כול, אדוני היו"ר, אני מודה לך שהוספת לי את הזמן ואפשרת לי להביע.

היו"ר ארז מלול: לא, בצדק, מגיע לך. אל תודה לי, הפריעו לך.

אורית, אני אשמח אם תקשיבי לי רגע, ולא תעשי לי עכשיו סלפי לאינסטגרם.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): אתה מדבר שטויות.

לא, זה לא שטויות. את שותפה של איימן עודה, איך שלא תהפכי את זה. את שותפה של האחים המוסלמים, וזה לא את. ולכן אני אומר – – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): – – –
רון כץ (יש עתיד): אני הולך לישון. תמשיכו.
היו"ר ארז מלול: לילה טוב, רון.

אני רוצה לסיים. יש דבר אחד שהוא חשוב יותר מראש הממשלה, והוא חשוב יותר מיאיר לפיד, והוא חשוב יותר מהכול, וזה מדינת ישראל. המדינה, הממלכה – מעל כולנו. אני קורא לכם: חזרו הביתה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכל החברים.

1,383 מילים של אלמוג כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.