אדוני השר, אנחנו רואים שדובר צה"ל מפיץ בקרב הלוחמים שלנו חומרים מעיתון שהמידע שעובר דרכו והתוכן שעובר דרכו והמשמעויות שעוברות דרכו פוגעים בחוסנם, ביושרם ובמוסריותם של לוחמינו, ובביטחונם, שזה אולי הדבר הכי הכי חמור שנעשה. ואנחנו רואים איך באמת החומרים האלה – יש לנו כמה דוגמאות טובות לדבר הזה. אבל אנחנו רוצים לדעת איך שר הביטחון מאפשר דבר כזה, שאנחנו רואים שדובר צה"ל מפיץ חומרים של עיתון הארץ – עיתון שמחליש את לוחמינו, שמחליש את חוסנם, שפוגע בביטחונם, שפוגע בתודעה שלהם. איך אנחנו מאפשרים את הדבר הזה? זהו.
אני יודעת. אבל אתה שר במשרד הביטחון.
אז אני אשמח לשמוע את עמדתך ביחס לאירוע הזה.
ההתקשרויות האלה.
אדוני השר, זה יותר חמור כשדובר צה"ל משתמש בחומרים האלה ומפיץ אותם בקרב הלוחמים שלנו. ההחלשה הזאת – אני יודעת שזה לא – – –
אני אשמח אם תוכל להעביר את השאלה הזו לשר הביטחון.
תודה רבה.
143 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.