בתוך הסערות של היום, בתוך המציאות הכאוטית של היום, אני רוצה קודם כול לברך את חבר הכנסת יולי אדלשטיין ואת גדי איזנקוט, שנתנו לנו תמונת עתיד. קודם כול, אתה מתנתק רגע מהחוויות של היום-יום ומסתכל על הצעת החוק כמו שהיא מונחת היום, ואתה אומר שזה יבנה אותנו אחרת קדימה אם נלך לאורה.
אחרי שאמרתי את הברכות האלה, בתקופה הזאת הייתי שמח שזה היה קורה בהרבה מאוד חוקים שעולים פה בכנסת, שרואים 15 ו-20 שנה קדימה. זה מה שהיה עם האבות המייסדים של המדינה הזאת. כך הם ראו. ואחרי שאמרתי את הברכות, במקום הזה לא נהוג להגיד על הכשלים, אז אני אדבר על הכשל שלי. אני ידעתי על הצעת החוק הזאת, גם קראתי אותה, אני גם ממלא מקום בוועדה של חבר הכנסת אדלשטיין, ואני אגיד מה הכשל שלי.
כן.
הכשל שלי הוא שלא הגעתי מספיק לוועדה להכניס עוד כמה דברים פנימה, כלומר שהביטחון הלאומי, ההגדרה שלו צריכה להיות יותר מובהקת, שחלק מהביטחון הלאומי זה תפיסת ביטחון הפנים. לא מאוחר מדי. ההגדרה מספיק רחבה כדי שנוכל להכניס פנימה. אני חושב שדווקא במיוחד אחרי 7 באוקטובר – גם לפני, אבל בדגש אחרי – אי-אפשר לראות את שני הדברים האלה – הביטחון של חוסנה הפנימי של מדינת ישראל, ביטחון אזרחיה, זה לא רק ממה שקורה מהתקפות מבחוץ, מאויבים חיצוניים; אם תרצו, הפשיעה ודברים רבים נוספים.
קראתי את הצעת החוק שוב לראות שהכשל הוא לא עד כדי כך גדול. יהיה אפשר, אחרי שנצביע על ההצעה הזאת ואחרי שיממשו אותה, בתהליכים שיקרו במל"ל – ופה אני פונה גם אל שניכם, שאני לא אמשיך עם הכשלים שלי, לשכנע במסמכים העתידיים, גם אם ניצור איזה קושי, כי הוועדה לביטחון לאומי – למצוא את הדרך לתקן את הדברים, שהדברים המשמעותיים של ביטחון הפנים וביטחון האזרחים – כי הם באמת חלק מהביטחון הלאומי. אני סברתי כך תמיד.
קודם כול אני מברך אתכם על כך ששמתם הצעה כזאת, שרואה פני עתיד, ושם על עצמי ביקורת עצמית איך לא שמתי לב בזמן. אז עוד פעם, תודה לכם.
315 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.