קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת המציעים והמצטרפים, מדינת ישראל כמו תמיד מתמודדת בעוז מול אתגרי ביטחון בלתי פוסקים, אך בתוך כל אלה יש גם אתגר אזרחי, משבר התעופה – – –
יכול להיות שזה שלי אפילו. פורר, מאחוריך. התקשרתי לעצמי שיהיה קצת מעניין.
יכול להיות, עכשיו פספסתי טלפון מאראלה. אתה יודע, צריך לעשות קודם מינוי כדי שהיא תוכל להתקשר.
בתוך מלחמת חרבות ברזל, דרך המצב במדינה ועד הפגיעה, כמו שכולנו ראינו, באזורים הרגישים של מדינת ישראל, חברות תעופה זרות רבות עצרו או צמצמו את פעילותן בישראל, והתוצאה כמובן – הציבור נשאר כמעט לבד עם חברות התעופה הישראליות, ובאורח פלא, המחירים זינקו לשמיים.
אדוני היושב-ראש, טיסה שהייתה עולה 300 דולר בתחילת המלחמה, נמכרת היום באזור 1,200 דולר, זאת אומרת שמשפחה עם שלושה-ארבעה ילדים לא מצליחה לצאת ממדינת ישראל במחיר סביר, וגם היצע הטיסות מצטמצם מרגע לרגע. וכל זה, חברים, קורה בזמן שחברות התעופה הישראליות נהנו מסיוע מסיבי מהמדינה, הן בזמן הקורונה וגם עכשיו בזמן המלחמה. תכף אני אספר לך גם מספרים, חברת הכנסת שלי.
את גם בוועדה וגם דיברת על זה. אל על לדוגמה קיבלה סיוע של מאות מיליוני שקלים ערבויות מהמדינה, הלוואות, רכישת שירותים עתידיים; ישראייר, ארקיע, גם זכו להלוואות, הגנות ביטוחיות וסיוע בשימור הפעילות. השיא היה שתוך כדי המלחמה המדינה הקצתה ערבות – יתקן אותי סגן השרה – של כמעט 6 מיליארד דולר ערבויות לחברות התעופה כדי שהן יוכלו להמשיך ולהחזיק את הראש מעל המים, בוודאי עבור סיכוני המלחמה.
וזה דרך אגב מה שהציל את חברות התעופה, וטוב שעשיתם את זה, אבל אז אני אקח אתכם לחלק השני – מה קרה ב-2023, 2024. 2023 – שימו לב למספרים – אל על מסיימת עם רווח נקי של כמעט 120 מיליון דולר; ב-2024 – שימו לב למספר – כמעט חצי מיליארד, שיא של כמעט שני עשורים; ישראייר מסיימת את 2023 עם כמעט 20 מיליון דולר רווח נקי, וב-2024 גם גידול לכמעט 24 מיליון דולר; ארקיע – לא בדקתי, אבל גם שם אני יודע שהחברה סיימה עם רווח. והציבור – הציבור נשאר בלי טיסה, עם מחיר לא הגיוני ובלי שום ודאות. הציבור שילם את המחיר לא רק בכסף אלא גם באובדן ניידות, תסכול, וכפי שגם דובר כאן, בבידוד מהעולם.
אנחנו לא רוצים להעניש חלילה את החברות. הסיוע לחברות הוא חשוב, וטוב שהמדינה נתנה להן ערבויות. אנחנו גם לא מתעלמים מהמורכבויות הביטחוניות שיש גם לחברות התעופה האלו. אבל אני חושב שראוי לשאול את החברות אם בשעת חירום, אחרי שהמדינה מעמידה להן סיוע וגיבוי, אין מקום להתחשבות, להוגנות, לאחריות מצד מי שגם נהנה מהסיוע של מדינת ישראל. בוודאי שאנחנו נרצה לראות כאן שקיפות, בוודאי דיון בכנסת ודאגה שהשמיים לא יהיו סגורים בפני מי שאין לו כיס עמוק. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדינה חזקה שמשפיעה על העולם; אנחנו לוקחים חלק משמעותי – האזרחים הישראלים שלנו טסים ומשנים את הכלכלה, גם הישראלית וגם בתפקידים בכירים במקומות אחרים. ולכן, כמו שמרגול אמרה, "יום אחד אולי אפרוס כנפיים", אבל עד אז אנחנו צריכים גם לקחת אחריות כאן בכנסת על השמיים ועל חברות התעופה שמקבלות את הסיוע מכנסת ישראל ולפקח גם שם. תודה רבה.
489 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.