קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה להתנצל בפניך, כי אתה צדקת. על פי הוראות התקנון אי-אפשר להיכנס עם חולצה שיש עליה לוגו של התנועה החשובה אחים לנשק, וגם המילים – –
– – "התקווה מתה אחרונה", הן באמת מטרידות.
כן, כן. לכן, אני קיבלתי, אני מתנצל בפניך. לכן אני הפכתי את הסווטשירט.
אני מבקש באמת להתנגד להצעת החוק. קודם כול אבקש לומר שבאופן אוטומטי, מבחינתי כל הצעה לחקיקת-יסוד שחבר הכנסת רוטמן מגיש, אוטומטית ראוי להתנגד לה.
רגע, שנייה, אני אסביר לך. אוטומטית ראוי להתנגד לה, כי אחרי שראינו כיצד חבר הכנסת רוטמן חידש בעוצמה את המהפכה המשטרית, כפי שראינו היום, ואחרי שראינו שחבר הכנסת רוטמן מדבר גבוהה-גבוהה על הסכמות רחבות ועל פשרות אבל הכול זה עלי תאנה לדורסנות ולכוחנות, גם שלו וגם של שותפיו למהפכה המשטרית, אז ראוי להתנגד.
כי גם כשעל פניו ישנם חוקים שנראים טובים, אסור להפקיד בידיו של חבר הכנסת רוטמן, בידי הממשלה הזאת, בידי הקואליציה הזאת, כל חקיקת-יסוד.
עכשיו, מעבר לעניין הזה, חשוב לי לציין את הנקודה הבאה. בסופו של יום, כל דברי החקיקה הנדרשים על מנת לעצב מדיניות הגירה מאוזנת וראויה, שמשקפת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – הכול כבר נמצא בספר החוקים. לא צריך את החוק הזה. יש את חוק השבות ויש את חוק הכניסה לישראל, ומדינת ישראל חתומה על האמנות הבין-לאומיות הרלוונטיות. אלא מאי? הממשלה והקואליציה – זה לא קרה רק עכשיו – מסרבות, מסרבות לפעול בהתאם לחובות של מדינת ישראל. למשל, לא בודקים את בקשות המקלט של אנשים שטוענים שהם פליטים, אז אם לא בודקים את בקשות המקלט, גם אי-אפשר לגרש אנשים. זה החוק.
ולכן מנסים להעביר כאן חקיקה שתצדיק את העובדה שהממשלה לא מקיימת את הוראות החוק.
285 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.