הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי מזכיר הכנסת, גברתי סגנית המזכיר.

מכובדיי כולם, הצעת חוק-היסוד שלפנינו נוגעת לסוגיות משמעותיות ביותר לעתידה של מדינת ישראל, מדיניות הכניסה ומדיניות ההגירה לישראל והאפשרות לקבל מעמד בישראל ושלילתו. מדובר בנושאים מורכבים ורגישים המצויים בלב הדיון הציבורי והמשפטי בישראל זה שנים רבות. נושאים אלו הם בעלי השלכות ישירות על אופייה של המדינה, על ריבונותה, על ביטחונה ועל צביונה הלאומי.

המציאות בשני העשורים האחרונים הציבה בפני מדינת ישראל אתגרים משמעותיים בתחום ההגירה ובתחום הכניסה לישראל – גלי הסתננות בלתי חוקיים לצד סוגיות מורכבות של בקשות למעמד, שהובילו לכך שהסדרת נושאים אלה נעשתה לעיתים באופן נקודתי, באמצעות חקיקת הוראת שעה או דרך פסיקות בתי המשפט. ואולם, טרם גובשה מסגרת כוללת ומסגרת מקיפה שתספק יציבות ותבטיח התמודדות שיטתית עם האתגרים המתהווים. קביעת מסגרת ברורה בתחומים אלו וסרטוט של מדיניות אחידה יחזקו את ריבונותה וצביונה הלאומי של המדינה ויגבירו את הוודאות בנושא ואת אמון הציבור.

אני חייב לומר באותה נשימה שכשמסדירים את סוגיית ההגירה לישראל, אין פירושו של דבר שמעודדים, חלילה, וגם לא ברמיזה, שנאת זרים. אזרחי ישראל שחיים כאן, יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים, כולם – חובתנו לחתור לכך, ללא הפסקה, שיהיו שווי זכויות. עם זאת, ובאותה נשימה, הצעת החוק מבקשת להסדיר סוגיות אלו בדרך של קביעת חוק-יסוד.

הצעת חוק-היסוד חוזרת ומבהירה שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, ולצד זאת מבקשת לעגן את סמכות המדינה לקבוע מי יוכל לבוא בשעריה, באילו תנאים יוכל אדם לקבל מעמד תושב ומעמד אזרח. הצעת חוק-היסוד מסמנת שינוי משמעותי. במדינות רבות בעולם כבר קיימים חוקים ברורים ומוגדרים שמסרטטים את מדיניות ההגירה שלהם, מתוך הבנה שסוגיה זו מחייבת הסדרה עקרונית. מדינת ישראל אינה יכולה להשאיר מאחור תחום זה, ונדרשת לגבש לעצמה מדיניות ברורה וקוהרנטית אשר תיתן מענה לצרכים הלאומיים תוך שמירה על ערכיה ועל זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית, כמדינה דמוקרטית ויהודית, בלי שהאחד סותר את השני.

מדובר אם כן בהצעה שמבקשת להניח תשתית ארוכת טווח אשר תעניק כלים להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפנינו כיום, כמו גם עם אלו שעוד צפויים בעתיד. לאור חשיבות הנושא ומהטעמים שהזכרתי, ועדת השרים לחקיקה דנה והחליטה לתמוך בהצעת חוק-היסוד, בכפוף לתנאים הבאים – שימו לב, חברי הכנסת המציעים, לתנאי ועדת השרים לחקיקה: תנאי ראשון – הסרת סעיף 3, שעניינו עליונות החוק; תנאי שני – שהמשך הליכי החקיקה והשינויים בהצעת החוק, לרבות שינוי נוסח, יהיו בהסכמת כלל סיעות הקואליציה; התנאי השלישי – המשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרדי המשפטים, הפנים והביטחון הלאומי ובתיאום עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. סעיף נוסף שהתנתה ועדת השרים – שהצעת החוק תמתין לאחר הקריאה הטרומית להצעת חוק ממשלתית למשך שלושה חודשים ותמוזג איתה. אלו תנאי ועדת השרים לחקיקה. אני מניח שחברי הכנסת המציעים מקבלים על עצמם את התנאים הללו. בכפוף להשלמת תנאים אלו, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק.

בשולי הדברים, אבל לא בשולי חשיבותם, אני רוצה לשתף את חברי הכנסת באתגר אמיתי שאיתו אנחנו מתמודדים, לצערי הרב, בתקופה האחרונה, שפוגע פגיעה קשה – אדוני המציע, יושב-ראש ועדת החוקה, כדאי שתכיר את זה – באמון הציבור במערכת המשפט. בבית המשפט המחוזי בתל אביב מכהנת שופטת נכבדה, ד"ר אגמון גונן, שבאופן יזום פועלת כדי להסיט לידיה את כל התיקים המגיעים לבית המשפט המחוזי בתל אביב לעתירות מינהליות שעניינן נושא הגירה ומעמד.

המציאות הזאת יוצרת עיוות שנקרא "פורום שופינג". כל עורך דין שעוסק בתחום ומבין בגדול את עמדתה של השופטת ואת הרוח של פסיקותיה, פועל כדי להביא את התיקים לבית המשפט המחוזי בתל אביב מתוך ידיעה שבוודאות התיקים יגיעו לשופטת ספציפית אחת. הדבר הזה – השיטה הזאת נפסדת. לעומת זאת, בבית המשפט המחוזי בירושלים יש כחמישה שופטים שעוסקים בענייני הגירה בעתירות מינהליות. אין ודאות לאף אחד מהצדדים שניגשים לעתירה מינהלית בבית המשפט המחוזי בירושלים לאיזה שופט ינותב התיק, מה תהיה עמדתו וכיצד תהיה ההכרעה.

המהלך הזה הוא מהלך שמפר את האיזון ופוגע באמון הציבור במערכת המשפט. פניתי בכתובים, אדוני היושב-ראש, לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט נויטל, וכתבתי לו באופן מאוד מאוד ברור; האמת, הפנייה הראשונה הייתה לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט פוגלמן, בסוף כהונתו, והוא לא השיב בכלל לפנייה. משלא קיבלתי ממנו תשובה בכלל, פניתי לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, והוא העביר את תשובת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שטען שיש להם קושי גדול בתקנים.

מבירור שעשיתי, בית המשפט המחוזי בתל אביב כבר מינה את השופטים על חשבון אלה שעתידים לפרוש ועדיין לא פרשו. השופט שוחט, שעדיין לא פרש מבית המשפט המחוזי בתל אביב – התקן שכנגדו כבר מונה. טענה של אתגרים בתקנים שמצדיקה את "פורום השופינג" הזה פוגעת קודם כול באמון הציבור בבית המשפט.

ולכן, אני חושב שנכון יהיה, חרף התמחות ספציפית של שופטים – אגב, זה לגיטימי, יש שופטים כלכליים, יש שופטים שמתמחים בנושאים מסוימים. אי-אפשר שתהיה שופטת אחת שהיא היחידה, ומשמועות ששמעתי גם בזמן פגרה, כשהמערכת מנתבת תיקים לשופט תורן, היא דואגת לבקש מהשופט התורן שיעביר לידיה תיקים שעניינם נושא הגירה.

יש לא מעט מקרים שבית המשפט העליון הפך את פסקי הדין שלה, ואני עדיין חושב שעצם התהליך הזה – –

– – פוגע, באמת, דבר ראשון באמון הציבור במערכת המשפט. מערכת המשפט חייבת להיות כזאת שמאפשרת לציבור לקבל את יומו בבית המשפט, לקיים דיון אמיתי, ולאחר מכן, כמובן, חובה עלינו – –

– – אני אומר, חרף הביקורת, כמובן לקיים את ההחלטות השיפוטיות. אין עוררין על זה. אבל לצד זה אנחנו חייבים – אני קורא לך גם כמציע וגם כיושב-ראש ועדת החוקה לקיים על זה דיון, להבין את הסוגיה הזאת לעומק. איך ייתכן שיש מחוז שלם שבבית המשפט רק שופטת אחת דנה בתיקים ספציפיים – – –

אני הקראתי את – – – הקראתי את התנאים.

הקראתי את התנאים. אני באופן אישי מאוד מאוד מתקשה בחוקי-יסוד כשלעצמם. אני לא יודע למה בית המשפט יהפוך את חוק-היסוד. גם אם היו מחוקקים את עשרת הדיברות בחוק-יסוד, קשה לי עם זה.

ולכן אני אומר, יש כמה וכמה סעיפים, ארבעה סעיפים שוועדת שרים לחקיקה התנתה בהליך החקיקה הזה. בהתקיים הסעיפים הללו, נחה דעתי שאפשר להצביע על החוק בקריאה טרומית.

מה שתחליט הכנסת.

כמובן שיש כאן את ועדת הכנסת שתכריע במחלוקות.

אני חושב שבהינתן התנאים הללו, בהחלט אפשר לתמוך בקריאה הטרומית.