אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השרה, אני מכיר את העשייה שלך גם בנושא של מאבק בתאונות הדרכים – היינו שותפים בכנסות קודמות בנושא הזה – אבל אני אגיד לך, אתן לך דוגמה. אני מגיע מהצפון. כשאתה מגיע, מהצפון ועד ירושלים אתה לא רואה ניידת אחת בכל הכבישים. זה אומר דורשני, מעבר לזה שאתה צריך לעמוד בפקק. אני אתן לך דוגמה. רק ביום ראשון – ביום שני, סליחה – לקח לי ארבע שעות וחצי להגיע לכנסת מהצפון. זה רק אומר לך מה המצב שלנו בכבישים.
אבל הנושא שאני רוצה לשאול אותך עליו – ואני יודע שאתה מכיר את הנושא, כי קיבלתם פניות בנושא, וגם אני קיבלתי, ואני חושב שגם חלק מחברי הכנסת קיבלו – הוא היתר להובלת חומרים מסוכנים. אתה יודע, נהגים להובלת חומרים מסוכנים צריכים לחדש רישיון כל שנתיים, והם עושים את הקורס שהם צריכים לעשות אחרי שנתיים. אבל לחדש להם את ההיתר לוקח שישה חודשים; לא בגלל בדיקה ביטחונית, כמו שהם אומרים, כי אותם אנשים צריכים כל חמש שנים לעבור בדיקה ביטחונית – בגלל שבאגף הזה יש עובד אחד, והעובד האחד הזה לא מספיק להוציא את ההיתרים לאנשים. 309 נהגים מחכים להיתרים, שישה חודשים ללא פרנסה, ללא עבודה, ויש מחסור. אני רוצה לשמוע מה משרד התחבורה עושה בנושא. עובד אחד לא יכול להספיק להוציא את כל ההיתרים, וגם לא עונה לטלפונים לאף אחד. תודה.
214 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.