עלייה חדה בהרוגים מתאונות הדרכים

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. ראשית, אני מקווה מאוד שמספר ההרוגים לא יהיה כמו שמנית. תמיד יש תקווה שמספר ההרוגים יפחת, אבל הנתונים לא מעודדים, באמת. כבר השנה אנחנו נמצאים ב-85 הרוגים. זה מספר גבוה, כואב מאוד. כל הרוג זה משפחה, זה נפש, משמעויות קשות, משפחות שכולות, ואנחנו לא מדברים על הפצועים.

אדוני היושב-ראש, אני לא מלין על כך שאני כמעט בכל שבוע נדרש לענות על הנושא של תאונות הדרכים. זה באמת נכון, זה דבר שצריך להציק לנו ולהיות בראש סדר העדיפויות, בראש סדר יומנו, בראש סדר-היום, וזה תפקידנו לעשות את זה, ואני חושב שזה חשוב מאוד וטוב. אני מודה לחברי הכנסת ששבוע אחר שבוע מעלים את זה, או בהצעה לסדר-היום, או בדיון מהיר, או בשאילתה דחופה, ואתה, אדוני היושב-ראש, מאשר זאת.

ברשותך, חבר הכנסת מיקי לוי, אני רוצה להשלים קריאת ביניים שלך משבוע שעבר, כשדיברת גם על 14 מיליארד שקל של העלות.

16 מיליארד. זה הערכות כאלה, זה הכול הערכות. כשאתה אומר מניעה – וזה נכון. התפיסה של מניעה, של דברים שאתה מונע אותם, אדוני, אתה משקיע 10%. זה נכון בהרבה נושאים – זה נכון בנושא של מניעת פשיעה, זה נכון בנושאי רווחה. אנחנו משקיעים הון עתק בדברים שקורים כשאתה יכול להשקיע את זה במניעה. אתה רואה את זה בחינוך – מניעת נשירה ועוד דברים כאלה שאתה עושה במניעה. אתה גם מוזיל ואתה גם מונע תופעות שאתה לא רוצה להתמודד איתן, שלא נכון להתמודד איתן ושלא טוב להתמודד איתן.

הדבר אולי הכי בולט הוא בתחום הבריאות – מניעה בבריאות מונעת הוצאות גדולות מאוד. התפיסה היא אולי תפיסה אוצרית, אני לא יודע מאיפה זה מגיע. אני מניח שגם מי שמחליט לא להשקיע במניעה, או פחות להשקיע במניעה, או לצמצם את ההשקעה, הם אולי אנשי אמונה שמאמינים בניסים, אבל במציאות אנחנו צריכים לחיות את ההווה, וזה לא קורה ככה.

אני חושב שהנושא של המניעה צריך לקבל היבט אחר לגמרי. יש בהחלט כאלה שחושבים –או שבטוחים – שההשקעה המיידית היא הנכונה, ולכן, דבר ראשון, בכותרת: אין ספק שהתופעה ומכת המדינה צריכה היבט אחר וטיפול אחר. לכן הממשלה החליטה על הקמת צוות שרים, ועדת שרים, לתאונות הדרכים, שבראשה עומד ראש הממשלה, בגלל חשיבות הנושא. הכינוס הראשון מתוכנן בעוד עשרה ימים בדיוק, ב-23 לחודש הזה. אנחנו מאוד מקווים, אני מאוד מקווה – – –

ב-23 תתכנס ועדת שרים, שאין לי ספק שיש ציפייה ממנה. ההכנות לוועדה הזאת – גם אנחנו מכינים את עצמנו, ואני מניח שכל משרד שאמור להשתתף בכינוס הזה מכין את עצמו. הוא יצטרך למסור דוח.

התפיסה צריכה להיות אחרת. אני אומר משהו שלא נכתב לי, ברשותך. הרלב"ד, הרשות למניעת תאונות הדרכים ולטיפול בתאונות הדרכים, הוקמה מכיוון שהנושא הזה קיים. מתי מקימים רשות? כשצריך לקחת משהו ולתכלל. זאת תופעה שכמה משרדים צריכים לטפל בה. יש את משרדי האכיפה, כמובן, השפיטה, והנושא של תשתיות הוא במשרד התחבורה, ויש חינוך ותרבות. יש שלוש זרועות שאפשר להגיד שהן מרכזיות בנושא. עכשיו, ודאי שהמשקל עד היום בניתוח תאונות הדרכים היה הרבה על תשתיות. מגוון רחב של תשתיות, מוקדי סיכונים, כבישים אדומים, היו במוקד; גם הכסף הגדול של המלחמה בתאונות הדרכים ובמה צריך לשפר. לכן, גם במשרד התחבורה – הרלב"ד היא רשות עצמאית, אבל היא יושבת צמוד למשרד התחבורה, ושם היה עיקר הטיפול והמשקולות היו לשם. אני חושב שבחלק הזה של תשתיות – לא בגלל שצריכים להאמין לי, כולנו נוסעים בכבישים – אין היום כבישים אדומים. מעבר לזה שאמנה עוד בהרבה מקומות – כמה עשרות ומאות מיליארדים, בהצטברות של כמה שנים – משקיעים בתשתיות. ברשותכם, עוד אמנה אותם.

בגדול, גם בניתוח תאונות הדרכים שקורות עכשיו והעלייה בתאונות הדרכים, המשקולת היא במקומות אחרים. אתה כממ"ז ירושלים לשעבר ודאי יודע על נושא האכיפה. האכיפה נחלשה מאוד, בלשון המעטה, מאז המלחמה. עשינו ישיבה על ועדת השרים, וההקדמה לכך הייתה ישיבות ששרת התחבורה יזמה עם שר המשפטים ועם השר לביטחון לאומי. ישב שם מפקד מתנ"א, והוא מודה ואומר: יש לנו משימות רבות, אנחנו לא יכולים להגיע לזה. הוא גם צודק. הוא אומר: ההפגנות וכל הצרות שיש, וכל מה שדורשים מהם, כל נושא החטופים וכל מבצע שקורה במלחמה, כל אירוע שקורה וכל פיגוע שקורה, כמובן שזה לוקח מהם, ושם המשקל.

עכשיו, צריך להבין שאנחנו צריכים לשנות את המשקולות ואת התפיסה היום במלחמה בתאונות הדרכים. תרבות הנהיגה היום לא טובה, אז כשאין אכיפה – אלה שני דברים שהם חמורים מאוד. אתה שאלת מה אנחנו עושים – ואני חושב שזה חשוב – מגוון דברים, ואני אנסה לתמצת אותם, לא להשקיע ולהרחיב על כל פעולה שאני קיבלתי פה מהגורמים המקצועיים. אין ספק שאנחנו רואים את הרשויות המקומיות כיעד וכשותפים חשובים מאוד במלחמה בתאונות דרכים. מספר ההרוגים – אני חושב שהוא שווה בבין-עירוני ובעירוני, זאת אומרת, יש עלייה גם בנושא של תאונות דרכים בתחום העירוני, ולא רק בתחום הבין-עירוני.

אז אנחנו משקיעים גם בתשתיות, גם במוקדי סיכון, וודאי מה שאמרתי, בכבישים אדומים ובפיתוח תחבורה עירונית ובין-עירונית טובה. אנחנו רואים את התחבורה הציבורית כגורם שממתן ומוריד את תאונות הדרכים, אף שלצערנו כולנו נחשפנו לאירוע הקשה של מר יוסף אביטן, ששכל את בנו – מפקד מתנ"א דרום, אם אני לא טועה; שמעתי אותו אתמול מדבר.

באמת אחד שכל היום עוסק בזה, והצורה שבה הוא נחשף לזה היא באמת מחרידה וקשה. והוא אומר: שלחתי את הבן שלי בן ה-17 בתחבורה ציבורית מתוך מחשבה שהתחבורה הציבורית היא – – –

כן, היא מונעת. הוא לא נסע עם חברים במכוניות, שאולי שם זה מוקדי סיכון.

כאן חשוב להגיד, אדוני היושב-ראש, שזה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד כואב. לפני הנתון שאני קיבלתי, 80% מתאונות הדרכים הן בעקבות עבירות תנועה שנעשו. זה לא בגלל כביש אדום, ערפל ועוד סיבות חיצוניות. אני לא אומר שכל מי שנהרג עשה את העבירה. הפוך, יכול להיות שהוא נהרג בעקבות עבירת תנועה שנעשתה, אני לא מאשים פה. זה נעשה.

ולכן אנחנו צריכים לשנות תפיסה, ודאי את כובד המשקל ואת הפעילות, ואת זה אני מקווה מאוד לעשות בוועדת שרים.

אני אמנה, ברשותכם, כמה דברים שאני חושב שהם דברים מרכזיים: הגברת הסברה וחינוך והעלאת מודעות. אנחנו מתכננים – השרה מתכננת לעשות כנס הסברה גדול. היא יודעת לעשות את העבודה הזאת בצורה מצוינת – משהו שלא היה, מחוץ לקופסה, קמפיינים ועוד דברים שקשורים לתחום ההסברה.

אנחנו עובדים על פרויקט עיר בטוחה. מדובר על 13 ערים שהן יהיו בפעולה משותפת איתנו כדי להגביר שם את הבטיחות. אנחנו מדברים על פרויקט אשכול כדוגמה. מאות מיליוני שקלים הושקעו בשדרוג ובשיפור תשתיות באשכול המפרץ. הפרויקט עתיד להסתיים בקרוב, וזה דבר שבאמת גורם לשיפור ניכר מאוד בתאונות הדרכים.

כביש 310, שהוזנח לא מעט שנים – בהנחיית השרה, חברת נתיבי ישראל סיימה תכנון ועתידה לצאת לביצוע בטווח הקרוב. כביש 90 – מי שנסע בכביש 90; נסעתי עכשיו בכביש 90 לאילת – בחלק שיותר קרוב לאילת הושקעו 700 מיליון שקלים לשדרוג מקטעים מסוכנים, כולל הוספת מפרדות בטיחות ותאורה לאורך הכביש. מי שנסע שם רואה את זה בעליל.

כביש 6 דרום, להבים–שוקת – הרחבת נתיבים, הוספת מעקות בטיחות, 800 מיליון שקל; כביש 40, באר שבע–מצפה רמון – 500 מיליון שקל לשדרוג הכביש, כולל הרחבת תאורה; כביש 75, נצרת–יקנעם – 450 מיליון לשדרוג הציר, הוספת מפרדות ועוד דברים כאלה; כביש 65, ואדי עארה – נסעתי שם, גם ראיתי את זה – השקעה של 600 מיליון שקלים לשיפור מקטעים בעייתיים.

אני מקצר. כביש 4, אזור המרכז והדרום – 400 מיליון שקלים; כביש 444, טייבה – הושקעו 300 מיליון שקלים בשיפור תשתיות, כולל נתיבי אופניים ושביל להולכי רגל; כביש 77, טבריה, צומת גולני – 350 מיליון שקל; כביש הערבה – טיפול במוקדים מסוכנים; מחלף להבים – 150; כבישים חקלאיים בצפון ובדרום – 200 מיליון שקלים יועדו לשדרוג דרכים המשמשות בעיקר תושבים באזורים חקלאיים. גם חשוב. תוכנית עיר בטוחה – 300 מיליון שקלים לשיפור התשתיות ברשויות המקומיות, אדוני היושב-ראש, כולל תמרור ומצלמות והקמת שבילי אופניים בערים מרכזיות.

מה הוא – – –

יש עוד כמה דברים שקורים בכנסת. פיצוי בתעופה זה פיצוי של טיבי. אני אומר לכם כמשרד התחבורה, יש הרבה דברים שבאמת נרשמים על שמו. אנחנו מקדמים את השירות. אתה תודה בכך שאתה מקבל שירות ישיר, גם בלי שאילתות, והדברים מתבצעים.

אני אמשיך להשתדל. זאת מחמאה מחייבת.

ממש עוד שלושה דברים. אנחנו מדברים על כבישים חכמים. אנחנו עושים פיילוט להקמת כבישים עם מערכות ניטור חכמות לאיתור סכנות בזמן אמת בעלות של 100 מיליון שקלים. אני לא יודע, עם השיטפונות שהיו עכשיו בדרום, אם הפיילוט באמת הצליח. היו התראות על ידי חיישנים. לא היו צריכים סגירה – כשאנשים כבר נכנסים – עוד לפני שזה קרה, לפני שהמשטרה הייתה בשטח, כבר נחסם הכביש ליד ים המלח כשהיה עכשיו חשש לשיטפונות. זה גם כבישים חכמים במקומות מרכזיים, לא רק בגלל שיטפונות אלא בגלל סכנות בזמן אמת, עם מכשולים ועוד דברים כאלה.

עוד מילה אחת על חינוך והסברה ייחודית, ממוקדת, בחברה הערבית. תאונות הדרכים – מספר ההרוגים בחברה הערבית הוא יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה. דרך אגב, אנחנו סופרים את החברה הערבית לאו דווקא כשזה קורה באזורים ערביים. לכן, כל הנתונים האלה הם נתונים שלא יכולים להגיד שהם חד-ערכיים ואבסולוטיים. ערבי שנהרג בירושלים, אז גם סופרים אותו – לא יודע למה הספירה הזאת, אבל זה מה שנעשה. אז 50 מיליון שקל כדי לצמצם את העלייה בתאונות הדרכים – בסופו של דבר, גשרים, הולכי רגל. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, נגעתי, ולא בכול. השתדלתי לענות על השאלה שלך מה עושים כדי למנוע את תאונות הדרכים.

תודה רבה. אני אתחיל, ברשותך, אדוני היו"ר, ראשון ראשון ואחרון או שני הבא אחריו. חבר הכנסת חמד עמאר, זה המקום להודות לך על כל הפעילות הגדולה שלך בנושא תאונות הדרכים. אני עוד זוכר ששבוע אחרי שבוע היית עולה לפה ובנאום בן דקה, היית אומר את מספר ההרוגים, ובכלל היית מעלה את זה על סדר-היום. אני מבין שגם עמדת כיושב-ראש ועדת משנה לתאונות הדרכים.

יותר מדי פקקים, זה נכון. הפקקים גם הם משהו שנהפך למכת מדינה, ויש לזה קשר לתאונות דרכים. אין לי ספק שנהג שיוצא מותש, שחוזר בערב, שלוקח בחשבון שהוא צריך להגיע בתוך שעה הביתה ובסוף זה לוקח לו שלוש שעות – זה קשה. אני מדבר עם נתיבי ישראל ואני אומר: תיקחו בחשבון, אל תעשו לא פעמיים, לא שלוש פעמים. רק להגיע הבוקר לפה – מי שהגיע ראה, מכל המקומות, ולא רק בבוקר – – –

מי שפה, הגיע, זה ברור, אבל לקח לו הרבה זמן להגיע. היום זה לא רק בבקרים, זה גם בערבים. ראש עיריית ירושלים קיבל מחמאה מאוד גדולה, גם משר האוצר וגם ממשרד התחבורה וגם ממשרד ראש הממשלה, שהוא איש אמיץ שהוא פתח את כך ירושלים בבת אחת, והוא עושה פעולות דרסטיות ודרמטיות. הוא בחר בדרך שנקראת מהיר אבל קשה יותר. לא יודע, אני לא הצטרפתי למחמאות. אני, כתושב ירושלים שמקבל הרבה את הביקורת בירושלים – היום, כמה שעות של עבודה אנחנו מפסידים בגלל עומס של פקקים. אז עושים מאמצים, אני לא אומר שלא.

עכשיו לקראת ימי הפורים אנחנו חוששים מאוד מאיך שתיראה התחבורה, ואנחנו בעלי ניסיון משנים עברו, כשיש לך צירוף של רמדאן וצירוף גם של הרכבת הקלה שאולי לא תעבוד ולא עובדת במיטבה עכשיו בעקבות ההרצה ובעקבות הרחבת הכביש והגדלת הכביש. אנחנו ערים לכך שזה יוצא גם בתקופת הרמדאן, גם בתקופה של עבודות מסיביות. ניקח רק את כביש בגין – איך עוברים כאלה דברים, ואחרי זה לא פלא שמחכים ארבע וחצי שעות ושעות רבות בפקקים. מצד שני, זה גם אומר שעושים עבודות, אז אני צריך לראות את זה בצורה מאוזנת. כן, זה דבר שאני מנסה ולא מצליח. עושים עבודות, וכמו שראיתי אתמול כשחזרתי מאוחר, אתה סוגר שני נתיבים מתוך שלושה בשביל תיקון של משהו, אתה גם לא עושה את זה בצורה מתונה – תפעיל את הסגירה בצורה שמכוניות יכולות להשתלב משלושה מסלולים למסלול אחד, או משני מסלולים למסלול אחד, בצורה מדורגת, ולא שאתה מגיע לנקודת השיא, מתווכח, וזה לוקח פי שלושה זמן בגלל שאין – ניסיתי לעשות את זה כשהייתי בגיחון פה בירושלים, כשעשו הרבה עבודות, ולקחנו מומחה ועמדנו ופיקחנו. צריך מפקח מיוחד לראות שהסגירות נעשות רק בצורה מחויבת המציאות, רק בזמן שמחויב ורק בצורה מקצועית וטובה, ולא שסוגרים, ומי שעובד שם, לא מעניין אותו, כולל המשטרה, מה שנעשה קילומטרים רבים מאחור. ואתה אומר, על מה? למה היה כל כך הרבה פקק? אולי היה אפשר לעשות את זה אחרת.

הרחבנו בנושא הזה. אין ספק שיש הרבה דברים ומה לשפר. אני לא אומר שגמרנו את העבודה, אבל מה שהעלית בנושא הנהגים, זה דבר שהוא לא הגיוני. עומדות משאיות שלא יכולות להוביל חומרים. נפגשתי עם מנהלים של החברות האלה, ואתה מעלה דבר שהוא הביורוקרטיה. הכוח נמצא אצל פקידוּת, אצל אנשים – – –

כן. וזה פשוט אבסורד שאנשים לא יכולים – ועל מה אנחנו מדברים? חידוש, לא אנשים שקרה איתם משהו. לא צריכים לעבור. לפעמים זה קשור למרב"ד, שזה סיפור בפני עצמו, מי שיודע, וזה תיק בפני עצמו. אני בכל אופן רושם לעצמי עוד פעם, ובלי נדר, בעזרת השם, אני אטפל בזה כשאני אחזור למשרד, אבדוק את זה עוד פעם, ויכול להיות שבעקבות הדברים האלה אולי נסנכרן את זה.

חבר הכנסת דלל, נגעת באמת בנקודות. אני לא יודע אם היית בתחילת בדבריי, כשאמרתי שאחת מהזרועות החשובות שיש במלחמה בתאונות הדרכים זה הנושא של תרבות, תרבות נהיגה, הגורם האנושי. איך מטפלים בתרבות? חינוך מגיל צעיר. יש צמצום בתקציבים. צריך להודות על האמת, יש צמצום. זה לא מה שהיה, אין את מה שהיה. עשינו פעילות, ועשו פעילות גם משרד החינוך, וביחד, משרד התחבורה בחלק שלו. בני נוער זה לא כמו בתקופה שלי, שלבודדים בגיל 18 היה רישיון. היום בבתי ספר זה חלק מתוכנית הלימודים, חלק מההיכרות, בוודאי התיאוריה ודברים אחרים. היום אתה כבר בגיל שאתה יכול לחנך אותם, זה בגיל שהם נמצאים אצלך, שאתה יכול לעשות איתם משהו כולל, וזה היה מאוד לתועלת, וגם להסביר על תאונות הדרכים, והיום זה צומצם, וזה חבל.

אבל כשאתה מדבר על הגורם האנושי – הטיפול בגורם האנושי זה חינוך והסברה, אבל גם אכיפה. הגורם האנושי הוא חלק מהדבר. הוא לא מפנים, או שאדם מטבעו לא שומר ונוסע, אבל כשיש לך גורם אכיפה, העונש צריך להיות בצידו, ואז זה מרתיע וזה נותן את השילוב של זה. אבל כשזה לא נעשה, אנחנו רואים. אני אומר את זה בכנות, אני לא רוצה להיות שיפוטי. תאונות הדרכים הקשות שיש – עקיפה בפס לבן, עקיפות מסוכנות – אין ספק שאתה יכול לעשות תשתיות, ולא יעזור שום דבר. אלה דברים שעבירת תנועה גרמה בעליל. זה הנתון שאני קיבלתי מהרלב"ד – 80% מתאונות הדרכים. זה too much, זה לא יכול להיות. גם המשטרה טוענת שחסר לה כוח אדם בנושא של אכיפה. יש לה משימות רבות, ואין לה את האפשרות לעשות את זה. תודה.