קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל מחויבת לקידום שוויון מגדרי כך שיינתנו זכויות שוות לנשים ולגברים לעצב את חייהם ואת החברה שבה הם חיים, במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי, בכל תחומי חייהם: ביטחון אישי, בריאות, רווחה, חינוך, חיי משפחה, תעסוקה, כלכלה ומוקדי קבלת החלטות. השתתפותן השוויונית של נשים – – –
אני אבקש מהשרה לשוויון חברתי שתענה לך ישירות.
אני עונה בשם השרה לשוויון חברתי.
השתתפותם השוויונית של נשים וגברים בכל היבטי החברה היא ערך חברתי מרכזי בחברה הישראלית, החשוב לצמיחתה. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי אמונה על עידוד, תיאום וקידום פעולות משרדי הממשלה בתחום השוויון בין נשים לגברים בישראל ועל קידום החינוך. החקיקה והאכיפה בתחום זה – כל העשייה שהרשות מובילה ומקדמת בכל התחומים פועלת לטובת צמצום פערים מגדריים בקידום שוויון הזדמנויות.
בשנת 2024 הגדילה הממשלה את תקציב הרשות לקידום מעמד פי שישה מתקציבה הקודם. אציג בפירוט את פעילות הרשות בנושאים הבאים בשם השרה מאי גולן: ייצוג הולם לנשים – הרשות לקידום מעמד האישה פועלת לקידום ייצוג הולם לנשים. ובכלל זה, נציגות המשרד והרשות היו שותפות בקידום החלטת ממשלה מס' 454 מיום 18 באוקטובר 2020, בנושא קידום ייצוג הולם לנשים והמתווה בהנחיית נציב 1.17, ייעוד משרות לנשים.
כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה הקימה מאגר הכולל פרטים של נשים ממגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית – –
– – ויחידות הסמך, לקידום מועמדות לתפקידים בכירים – – –
תפסיק, נו, תן לי לסיים לקרוא את הדברים.
אז תקשיב לדברים, זה לא הדברים שלי. זה דברים שאני מקריא בשם השרה. כשהיא תבוא, תשאל אותה את כל השאלות.
אתה רוצה שאני לא אענה? אני לא אענה בכלל וזהו.
ראש האופוזיציה לא דיבר על זה בכלל.
ראש האופוזיציה לא דיבר על הנושא הזה.
רגע, רגע, רגע, סליחה. ראש האופוזיציה לא דיבר בכלל על הנושא.
הוא לא דיבר על הנושא הזה. הוא דיבר על נושאים אחרים.
אני אענה על מה שהוא דיבר בפעם אחרת.
כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה הקימה מאגר הכולל פרטים של נשים ממגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית, בהסכמתן, לשימושם של משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לקידום מועמדות לתפקידים בכירים, לשמש מומחיות במטרה לקדם ייצוג הולם ולהגדיל שיעורן של נשים בעלות כישורים רלוונטיים באיוש תפקידים ומשרות בכירות בוועדות ציבוריות, בפורומים שונים, לרבות באמצעי התקשורת.
בהמשך להחלטת בית המשפט בבג"ץ 136/23, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה פנתה למזכיר הממשלה וממלא מקום נציב שירות המדינה בבקשה ליטול חלק אקטיבי בעבודת המטה לצורך גיבוש ההנחיות הנ"ל. כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה פועלת באופן נרחב לקידום ייצוג נשים והשתתפות נשים בזירות ציבוריות באמצעות שורה של יוזמות ותוכניות ארציות. במסגרת זו הובילה הרשות את תוכנית "קדימה אחרייך", שנועדה לטפח ולחזק מנהיגות נשים בזירה המקומית, תוך ליווי והכשרת נשים המעוניינות להשתלב בעמדות השפעה ברשויות המקומיות. במקביל, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות יזמה הרשות קמפיין שלטי חוצות ארצי, "הקול בשבילך", במטרה לעודד נשים לקחת חלק פעיל בזירה הפוליטית המקומית הן כמועמדות והן כבוחרות. לצד זה, פועלת הרשות להעלאת המודעות הציבורית למנהיגות נשים לאורך ההיסטוריה באמצעות מיזם "נשים פורצות דרך", שפותח בשיתוף מוזיאון אנו, ומציג את תרומתן של נשים פורצות דרך בתחומים שונים לחברה הישראלית. נוסף על כך, הרשות פועלת לעיצוב תודעה מגדרית כבר מגיל צעיר ופרסמה קול קורא לחינוך לשוויון מגדרי בגיל הרך, המעודד פיתוח תכנים חינוכיים להטמעת תפיסות שוויוניות בגני הילדים ובמערכת החינוך המוקדמת. מכלול הפעולות הללו מהווה נדבך מרכזי במאמץ לשינוי חברתי ולהבטחת ייצוג הולם בשוויון הזדמנויות לנשים במרחב הציבורי.
הרשות לקידום מעמד האישה מחויבת לקידום השתתפותן של נשים בעשייה הציבורית והשתתפותן בקביעת מדיניות וקבלת ההחלטות הציבוריות, ובכלל זאת, במילוי משרות ניהוליות בכירות בכל השירות הציבורי, לרבות במשרדי הממשלה ובכל תחומי הפעילות; זאת, הן מטעמים ערכיים מובנים, ובראשם עקרון השוויון, והן מההכרה בחשיבותה של הפרספקטיבה המגדרית בעת קבלת ההחלטות.
פערי שכר בין גברים לנשים – מהשנה האחרונה קידמה הרשות לקידום מעמד האישה עבודת מטה נרחבת שנועדה לבחון במבט הוליסטי וכולל את מעמדן של נשים בכלל תחומי החיים, בסקטורים שונים ובאוכלוסיות שונות, במטרה לגבש תוכנית חומש לאומית לקידום נשים ושוויון הזדמנויות בישראל. תודעה שוויונית – במסגרת עבודת מטה זו גובשה הערכת מצב רחבה, שכללה מחקר מקיף בארץ ובעולם; זאת, לצד תהליכי הגשמה ושיתוף רחבים, אשר כללו למעלה מ-1,000 נשים מכלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.
הרשות למעמד האישה הובילה שורה של יוזמות תקדימיות למניעת אלימות מגדרית, ולקידום שוויון מגדרי בשיתוף גופי הממשלה וגורמים נוספים. בנושא תעסוקת נשים ישנן תוכניות שונות, ובשיתוף משרד העבודה – "שחר נשי" ו"צומחות". בנושא מדיניות החקיקה ישנה חוות דעת מגדרית לוועדות הכנסת וועדת השרים. יש החלטות ממשלה בנושא. בנושא מנהיגות נשים מקומית – הרשות מקדמת תוכניות שונות בנושא.
על אף העשייה המשמעותית המוצגת, אין מן הנמנע להדגיש שהרשות לקידום מעמד האישה פעלה בעשור האחרון תחת מחסור חמור בתקציבים, היעדר תקנים משמעותי וללא סמכות אופרטיבית נדרשת. למרות זאת, בממשלה הנוכחית הרשות, עם כוח אדם מצומצם, שכולל שלוש משרות מקצועיות בלבד במשרה מלאה, ולראשונה, עם תקציב תקדימי של פי שישה, הובילה צעדים אסטרטגיים שתהיה להם השפעה ארוכת טווח. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מחויבת להמשיך לפעול ללא לאות לצמצום הפערים המגדריים.
אדוני היושב-ראש, אני מרגיש היום כמו חיים כץ, בערך, עם שלושה תיקים נוספים. זה ממש דומה. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עודד פורר, ידידי, אני בא ומדבר בשם שר הביטחון. זו לא דעתי, זה לא הדברים שאני אומר – אני מדבר בשם שר הביטחון.
שני עקרונות יסוד בראייה של שר הביטחון לחקיקה בנושא: 1. קידום שירות צבאי אפקטיבי של בני הציבור החרדי תוך אפשרות לשימור אורח החיים החרדי; 2. שימור עולם התורה. אומר שר הביטחון שהוא לא יקדם חקיקה שלא תשמור על שני עקרונות אלו. החקיקה היא משימה מורכבת אך הכרחית כשהמציאות הקיימת היא עשרות שנים של אי-גיוס. ניצב בפנינו אתגר עצום: להביא לתיקון לחוק שירות ביטחון. המשבר הנוכחי, לאחר 7 באוקטובר, מייצר גם הזדמנות, שבה ניתן יהיה לקדם את החקיקה ובכך לתת מענה לצורכי צה"ל. הדרך הנכונה לקידום החקיקה היא הידברות משותפת והסכמה רחבה ליעד שבסבירות גבוהה ימומש.
החברה החרדית תהווה בעתיד כשליש מאוכלוסיית מדינת ישראל, ולכן אי-השתתפותה בשירות הביטחון ובכלכלה תשפיע באופן דרמטי על המדינה. בדיוק משום כך אנו פועלים לקדם את החקיקה, המבוססת על הידברות והסכמה – גם של מנהיגי ציבור מקרב המגזר החרדי. קבענו יעדי גיוס העולים בהדרגה, מתוך התחשבות במסלולים מותאמים למגזר החרדי, וזאת כדי להבטיח לכל מתגייס חרדי סביבה מתאימה ומעטפת שירות תומכת לאורח החיים שלו. היעד בהקשר הזה הוא ברור: חרדי שנכנס לצה"ל כחרדי יוכל גם לצאת מצה"ל כחרדי. מימוש היעד הזה יוכל להביא איתו שינוי דרמטי בכך שבדורות הבאים השירות בצה"ל יהפוך לנורמה רווחת גם בחברה החרדית.
חברות וחברי הכנסת, מאז כניסתו לתפקיד של שר הביטחון ומתוך החשיבות הרבה שהוא מייחס להשלמת תהליך החקיקה, שבלעדיו התוכנית לגייס את בני הציבור החרדי צפויה להיכשל, הוא השקיע שעות רבות בשיח עם הדרג המקצועי בצה"ל, עם נציגי הציבור החרדי, עם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכן עם היועצת המשפטית לממשלה, וזאת על מנת לגבש את העקרונות הנדרשים להצעת החוק לשם הצגתם בפני חברי הוועדה, ולהתקדם בתהליך החקיקה. בניגוד מוחלט למה שנטען בהצעת האי-אמון, הצעת החוק שאנו מקדמים מביאה בחשבון את המציאות שהשתנתה מאז 7 באוקטובר, את המלחמה הרב-זירתית שישראל מצויה בה ואת עמדת הדרג המקצועי בצה"ל. זו הצעה שמהווה מענה לצורך בהגדלת הסד"כ הצה"לי ובמימוש המשימה ההיסטורית של שילוב בני המגזר החרדי בצה"ל. התאמת המסגרות והמסלולים, קביעת יעדי גיוס מדורגים בהסכמה עם נציגי המגזר החרדי והגדרת סנקציות אפקטיביות כלליות ואישיות – כל אלו יחד יבטיחו עמידה באותם יעדים. כאשר אני מדבר על קביעת יעדים בהסכמה, נדמה לי שהמציאות שכולנו עדים לה בשבועות האחרונים מוכיחה מדוע ההסכמה הזאת נחוצה. למרות שצה"ל הוציא אלפי צווי גיוס לחרדים, בפועל רק אחוזים בודדים התייצבו לשירות. את המצב הזה נוכל לפתור כאשר נעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית, כאמור, על יסוד הסכמה.
בהקשר זה אני מבקש להתייחס לעמדה שהוצגה על ידי אגף כוח אדם בצה"ל, שלפיה משנת 2026 ואילך לצה"ל תהיה היכולת לקלוט מספר בלתי מוגבל של מתגייסים מהמגזר החרדי. חשוב להבחין בין שני מושגים שונים בתכלית: גיוס וקליטה. היכולת לקלוט קשורה אך ורק לקיבולת המייצרת הליכי מיון, סגלים ומסלולים מותאמים. לעומת זאת, היכולת לגייס בפועל קשורה למרחבי ההסכמה עם המגזר החרדי ולקיומו של החוק המסדיר את מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולכן, ללא אותו גיוס, המתבסס כאמור על איזון בין הצרכים שאותם פירטתי, וללא אותו הסדר חוקי, יכולת הקליטה נותרת על הנייר בלבד.
שר הביטחון מבקש להזכיר לכולנו את העקרונות המרכזיים של ההסדר שאותו הוא מקדם. היעד שלו הוא להביא לגיוסם של 50% מהמחזור השנתי של בני 18 מהמגזר החרדי. ההגעה ליעד הזה תהיה מדורגת: בשנה הראשונה – כ-4,800 מתגייסים, בשנה השנייה – 5,700 מתגייסים, והעלייה ההדרגתית הזאת תימשך עד להגעה ליעד של 50% מתגייסים בשנה השביעית. גיל הפטור יעמוד על 26.
על מנת לוודא שתהיה עמידה ביעדים, בניגוד להסדרים קודמים ההסדר כולל סנקציות כלכליות לאי-עמידה ביעדים השנתיים, גם סנקציות מוסדיות על הישיבות בגין כל תלמיד שהוא מיועד לשירות ביטחון, וגם סנקציות אישיות על כלל המיועדים לשירות ביטחון, אלו הלומדים ואלה שאינם לומדים. ההצעה ממסדת מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק ביחס למוסדות הלימוד, לרבות כל התנאים המאפשרים לקבל דחיית שירות לאלה שתורתם אומנותם. ההסדר קובע גם כי שירות אזרחי לאומי לא ייכלל ביעדים השנתיים, למעט שירות במסלול הביטחוני – מג"ב, שב"כ, שב"ס וכו' – וכל זאת תחת הגבלה מספרית שתכליתה ברורה: לשמר את העדיפות לשירות בצה"ל. החוק כולל גם, כאמור, התייחסות למסלולי שירות ייחודיים לחרדים, וכן מגדיר הטבות והעדפות שיינתנו למשרתים.
חבריי חברי הכנסת, המציאות הביטחונית המורכבת – זאת הנוכחית וזאת הצפויה לנו – ולצידה נתוני הדמוגרפיה הישראלית, מתלכדים לכדי הבנה ברורה: עלינו לעשות ככל שניתן להרחיב את סדר הכוחות בצה"ל, כל זאת תוך שאנו פועלים בחוכמה, בשיתופיות ומתוך הבנת גודל השעה, ייחודה של החברה החרדית, וכמובן, חשיבותו של לימוד התורה. מערכת הביטחון בראשותו של שר הביטחון וממשלת ישראל כולה מחויבות לעקרונות הללו, ולכן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת האי-אמון שהוגשה. תודה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשמו של השר לביטחון לאומי חבר הכנסת חיים כץ. משטרת ישראל רואה חשיבות עליונה במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, ופועלת באופן נרחב ומתמיד להפחתת אירועי הרצח והאלימות בכלל ובמגזר הערבי בפרט. מפכ"ל המשטרה, מרגע כניסתו לתפקיד, הציב בראש סדר העדיפויות הארגוני את טיוב המאבק בפשיעה בחברה הערבית, וזאת ברוח מדיניות השר לביטחון לאומי לחזק את המשילות ברחוב הערבי ואת הביטחון האישי של תושביו. במקביל הורה המפכ"ל על מבצע בלימה לריכוז ומיקוד משאבי האכיפה בכלל הכלים העומדים לרשות משטרת ישראל ובשילוב יתר השותפים במערכת אכיפת החוק, על מנת להגביר את המשילות ברחוב הערבי, למנוע ולסכל אירועי פשיעה חמורה ואלימה, ולהביא לפיענוחם. במסגרת מבצע הבלימה, מחודש ספטמבר 2024 עד כה בוצעו 9,818 חיפושים, נעצרו 15,879 חשודים, נתפסו 795 אקדחים, 252 רובים, 449 רימונים, 110 רובי קרלו, 460 נשקי איירסופט, 260 מטעני חבלה, 1,092 זיקוקים, נתפסו 1,276 כלי רכב ועשרות מיליוני שקלים ומט"ח. בנוסף, משטרת ישראל פועלת רבות לסיכול אירועי רצח. בשנת 2024 סוכלו 79 ניסיונות רצח, מתוכם 61 במגזר הערבי. מתחילת שנת 2025 סוכלו 14 ניסיונות רצח, מתוכם תשעה במגזר הערבי.
בכל הנוגע לאמל"ח, אשר מציף את הרחוב הערבי ומשמש כלי בידי ארגוני הפשיעה והסכסוכים המדממים, מספר אירועי תפיסות האמל"ח עלה בשנת 2024 ב-19% לעומת שנת 2023, ומספר כלי הירייה שנתפסו עלה אף הוא ב-2%, למרות הירידה במספר סיכולי ההברחות, וזאת בזכות מיקוד העשייה כנגד סוחרי ומחזיקי אמל"ח בלתי מורשים בפנים הארץ. מגמה זו נמשכת, ונכון לשנת 2025 ישנה עלייה של 5% בתפיסות האמל"ח, ועלייה של 21% בתפיסות כלי הירייה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במהלך שנת 2024 סוכלו 29 הברחות אמל"ח מהגבול המזרחי ומהגבול הדרומי של מדינת ישראל. מתחילת שנת 2025 סוכלו שבע הברחות אמל"ח. עם זאת, יש לציין כי מצופה מיתר הגופים והשותפים לקהילת הביטחון והמודיעין לתת מענה להחדרת האמל"ח בגבולות הפרוצים ולזליגת האמל"ח הצה"לי.
משטרת ישראל מבקשת מזה שנים רבות הגדלת סמכויות אכיפה במישורים רבים על מנת להתמודד עם הפשיעה ההולכת וגוברת. בנוסף התבקשה הגדלת סמכויות קציני החקירות, הן בתחום השחרור והערובה והן בתחומי סדר הדין הפלילי, על מנת להתמודד עם קשיים ראייתיים משמעותיים בהוכחת עבירות, וגם עם טכנולוגיה בשירות הפשיעה שמאפשרת לעבריינים כלים חדשים.
יש להוסיף כי בשנים האחרונות נלקחו גם כלים שניתנו למשטרה על דרך פרשנות משפטית של החוקים הקיימים, כך שהמשטרה חזרה לאחור גם מבחינת היכולת לפעול תוך פרשנות של החוק הקיים. בתקופה האחרונה ניכרים סימנים לתחילת היפוך המגמה שתוארה לעיל בעקבות מספר חוקים משמעותיים, בעיקר בתחום הפשיעה החמורה, שנותנים למשטרה כלים. עוד יש לציין כי ניכר שכמה ועדות בכנסת, ובראשן הוועדה לביטחון לאומי, קשובות לצורכי המשטרה ומקיימות דיונים רבים בניסיון לקדם את יכולות המשטרה להתמודד עם המצב. כאמור, מדובר רק בתחילת הדרך, אך הכיוון מבחינת החקיקה בהחלט משנה מגמה ומאפשר למשטרה להציג את הכלים הנדרשים.
במקביל לכל הפעולות המתוארות מינה המפכ"ל צוותים אסטרטגיים פנים-ארגוניים לגיבוש תוכנית כוללת לטיוב המאבק בפשיעה בכלל, לצד חיזוק תחנות המשטרה וההון האנושי. צוותים אלה הכינו תוכניות עבודה שאושרו על ידי המפכ"ל וסגן המפכ"ל כבסיס לשנת העבודה 2025. במסגרת זו גובשה על ידי המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל תוכנית רב-שנתית לחיזוק הביטחון האישי בחברה הישראלית ובחברה הערבית, שכוללת מרכיבים רבים.
בהמשך לאמור, משטרת ישראל דוגלת בשימוש במנגנוני אכיפה כלכליים לחסימת מימון לארגוני פשיעה, כגון הקפאת נכסים, החרמת כספים, חסימת חשבונות בנק וכו'. ישנן תפיסות רבות ויעדי אכיפה כלכליים של משטרת ישראל, ובחודשים ינואר ופברואר התקיימו בערים אום אל-פחם, לוד ורמלה מבצעים לאומיים משולבים לחיזוק ביטחונו של הציבור במסגרת המאבק בפשיעה החמורה בחברה הערבית.
סיכומו של דבר, מדיניות השר ודירקטיבת המפכ"ל בהקשר זה ברורות ומתורגמות לרצף פעולות ומהלכים שמטרתם לחזק כאמור את המשילות ושלטון החוק ברחוב הערבי. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בנחישות, ביצירתיות ובהתמדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, תוך הבנה כי נדרשים פתרונות רב-מערכתיים חינוכיים וכלכליים, לצד אכיפה. משטרת ישראל דוגלת בשקיפות לציבור ככל הניתן מבחינת נתוני הפעילות, ואנו פתוחים לכל בקרה וביקורת. יחד עם זאת, בכל הכבוד, נציע כי בעת הזאת, נוכח צו השעה, תצא הקריאה מבית המחוקקים לחזק את המשטרה במשאבים, כלים וסמכויות, ויפה שעה אחת קודם. תודה.
2,202 מילים של יואב בן צור. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.