קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מציין מקרה חמור ומקומם שאירע בשבוע שעבר, כאשר מנהל בית ספר ברמת גן החרים תפילין מתלמיד ואף גרם להשעייתו בטענה שאסור להניח תפילין בבית הספר. זוהי פגיעה חמורה בזכותו הבסיסית של כל יהודי, בוודאי של תלמיד בבית ספר במדינת ישראל. האם ככה נראה חינוך? מהו סולם הערכים שלאורם החרים המנהל הנאור את התפילין מהתלמיד?
התפילין אינן עוד איזשהו חפץ דתי; התפילין הן הלב הפועם של זהותנו. כשיהודי קושר תפילין על ידו ומניח על ראשו, הוא קושר עצמו לשרשרת הדורות.
אני אינני אדם דתי ואיני שומר שבת כהלכתה, אבל יחד עם זאת יש לי כבוד עצום למסורת ולדת המדהימה שלנו, שמבחינתי היא הדבר הטהור ביותר. חלק ממחויבותי כנבחר ציבור היא שימור והנגשת המסורת והדת לכל העם, לרבות מצוות התפילין. אני אישית נוהג מדי יום באופן קבוע להניח תפילין בביתי. זהו הזמן שלי בפתיחת היום להתייחד עם בורא עולם בקשר בלתי אמצעי ולהתפלל בין היתר למען עם ישראל. בהנחת התפילין ישנו משפט, כאשר כורכים את התפילין על האצבע, שאומר: "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים". וכשאנחנו סוגרים אנחנו אומרים: "וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה'". המשפט הזה, לידיעת המנהל הנאור, מדגיש את היחס שבין כל אחד מעמנו לבין האל, כי רק כאשר אנחנו מאמינים, יש לנו אפשרות לתקשר עם הבורא.
אל תשלו את עצמכם בתירוצים שסופקו אחרי האירוע. זה לא עניין של נהלים או אישור מראש; יש כאן עניין של בורות וזלזול, אבל בעיקר פחד ממסורת ישראל. אז לאותו מנהל נאור – –
– – הדת שלנו היא זו ששמרה עלינו לכל לאורך הדורות, ואנו מחויבים לקיים את המצוות ולשמר את המסורת הנפלאה של עמנו, על אחת כמה וכמה כאן, במדינת היהודים.
שאלה למנהל הנאור – האם היית נוהג כך כלפי תלמיד מדת אחרת? אז אני דורש, לא מבקש, ממשרד החינוך לפעול באופן הבא: 1. להוציא הנחיה מפורשת וחד-משמעית לכל מוסדות החינוך בישראל, שאיסור הנחת תפילין הינו עניין בלתי חוקי בעליל; 2. לקבוע שבכל בית ספר בישראל תוקם פינת תפילין מכובדת לרשות התלמידים המעוניינים בכך. הנחת תפילין לא אמורה להיות פרובוקציה, אלא נוהג בסיסי למי שחפץ בכך; 3. לקיים השתלמויות חובה למנהלים ולמורים בנושא מסורת ישראל וכבוד לערכי היהדות; 4. לטפל משמעתית במקרה הספציפי הזה, כי אם לא נעמוד על המשמר, אזי מחר יבואו אחרים וירמסו את המסורת שלנו מתוך מטרה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, שזו המטרה האמיתית שלהם.
בעולם שבו אויבינו מנסים להשמידנו פיזית, אל לנו להרשות למי מאנשינו לפורר את זהותנו הרוחנית.
אני מייד מסיים. אני מזכיר כאן את חטופינו השבים, שהעידו כי בשבי החמאס, גיא הצלמוות שהיו נתונים בו, התחזקה אמונתם בבורא עולם, וחלקם אף ניסו לעשות קידוש עם מים עכורים.
אני מסיים. כאב לילדים במערכת החינוך, אני קורא מכאן לכל הורה ותלמיד בישראל – זכותנו להתגאות במורשת, זכותנו להניח תפילין בכל מקום, בוודאי בבית כנסת במדינה שהוקמה כבית הלאומי של עם ישראל. לעולם לא נסכים שבשם הקדמה או הליברליזם החולני והחילוני ירמסו את קודשי ישראל.
470 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.