קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע מיום סיור עמוס ומאתגר, אבל הנושא חשוב. אמרתי, נעשה מאמץ, ושריינו את שר הרווחה לשעבר ושר התיירות ושר ושר ושר – – –
אבל אני יכול לומר לך, לפני שאני נוגע בנושא – לא קל להיות מסופק בתפקיד של שר רווחה. אחת הסיבות שיש גם סיפוק היא שיש הצלחה בעמידה באתגרים, והסיפור של המלחמה היה עבודה מקדימה של שרי הרווחה שקדמו לי. מצאתי קודם כול משרד עם מבנה ארגוני נכון, הלוואי על הרבה משרדים. הוביל אותו חיים כץ עם המנכ"ל המהולל שלו אביגדור קפלן וההון האנושי של המשרד. אז הייתי חייב לומר את זה בפתיח.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות לידידי חבר הכנסת אברהם בצלאל – ואני רואה גם את מכובדי סגן השר, ברוך הבא – על הקדשת היום המיוחד להוקרת ארגוני החסד התזונתי והעלאת נושא זה לסדר-היום הציבורי בכנסת. יום זה הוא הזדמנות עבורנו כממשלה, ככנסת, כחברי כנסת, אפילו כחברה בישראל, לעצור לרגע ולשים במרכז סדר-היום הציבורי את האתגר החברתי הראשון במעלה: הטיפול בסוגית האי-ביטחון התזונתי במדינת ישראל לחלק מהאוכלוסייה. הכנסת מתכנסת היום כדי להוקיר את פועלם – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, תודה שדיברת. זכיתי לזכות הזאת.
בסדר. יום שלישי, הפרוטוקול שומע ונוכח והציבור רואה אותנו וצופה בנו, ואני חושב שזה נכון.
הכנסת מתכנסת היום כדי להוקיר את פועלם של ארגוני החסד הרבים שפועלים במדינת ישראל יום-יום ושעה-שעה ולהוקיר את אלה שעוסקים בכלל בסוגיה שנקראת ביטחון תזונתי. מי שלא מכיר את זה לא יודע על מה מדברים. מי שלא מכיר את האי-ביטחון התזונתי – והלוואי שלא יכיר – לא מכיר את הסוגיה הזאת.
ארגוני החסד הם אבן היסוד בחברה הישראלית, והם מהווים רשת ביטחון חיונית עבור אלו הזקוקים לה ביותר. לכאורה אנחנו ריבון, ממשלה. למה הם אבן יסוד? כי גם מה שאנחנו מבצעים כממשלה וכמדינה, המיזם לביטחון תזונתי והחלוקות השונות, אנחנו עושים בשיתוף פעולה איתם. אני אזכיר את זה בהמשך. יום הוקרה הוא הזדמנות עבורנו להביע את הערכתנו העמוקה לאנשים העומדים מאחורי הארגונים האלה. אלה אנשים מסורים אשר פועלים ללא לאות כדי להבטיח כי איש לא יישאר רעב.
הגמרא במסכת סנהדרין אומרת: כל המקיים נפש אחד מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא. ביטוי זה מגדיר בין היתר את החשיבות העצומה של העזרה לזולת: כל אדם הוא עולם ומלואו; סיוע לאדם אחד הוא סיוע לעולם כולו. ארגוני החסד פועלים כדי להציל נפשות, ולכן הם ראויים לכל השבח וההערכה.
אי-ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה של רעב אלא בעיה מורכבת המשפיעה על כל תחומי החיים. ילדים שאינם מקבלים תזונה נכונה מתקשים להתרכז בלימודים. מבוגרים שחיים בעוני מתקשים להתמודד עם ניהול נכון של מערכת משפחתית, עם החיים בכלל, אתגרי החיים, ואפילו עם בריאות הגוף שלהם. משפחות שלמות חיות תחת חרדה מתמדת של אי-ביטחון תזונתי. בשנה האחרונה ראינו אף עלייה מדאיגה במספר המשפחות שפונות לעמותות המזון, משפחות נורמטיביות לחלוטין שלעיתים אפילו ששני בני הזוג מועסקים ועובדים, מתקשות לסגור את החודש ונאלצות לפנות לעזרה. זה נתון מטריד שמחייב אותנו לפעול יחד כחברה וכמדינה על מנת לתת מענה הולם.
משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל במגוון מישורים לתת מענה לאתגר האי-ביטחון התזונתי. אנו פועלים להרחבת סל מזון, להגדלת התמיכה בעמותות המזון, וכן פועלים להגברת המודעות הציבורית לנושא. יחד עם זאת, עלינו להבין כי מדובר בבעיה מורכבת שדורשת פתרונות ארוכי טווח. הפתרון הוא לא לחלק מזון. לכן, כשמגיעה משפחה למחלקות לשירותים חברתיים ואנחנו נחשפים לאי-ביטחון התזונתי שלה, אנחנו לא פוטרים את עצמנו בזה שניתן לה תו קנייה או סל מזון. אנחנו בודקים למה הגיעה המשפחה הזו למצב הזה, ואם יש צורך – להעצים אותה, להרים אותה, מיצוי זכויות, תעסוקה מיטבית. גם שם אנחנו נמצאים.
מעבר למיזמים השונים העוסקים בביטחון תזונתי, המשרד מפעיל זה שנים את תוכנית "נושמים לרווחה" ומרכזי עוצמה, כפי שאמרתי, שנועדו לסייע למשפחות לצאת ממעגל העוני, ומדי שנה המשרד מרחיב את ההיקף של תוכניות אלה ואת מספר המשפחות. יש לנו סיוע גם באמצעות מחלקת תמיכות ועיזבונות במשרד.
כמו כן, תמיכות באמצעות עמותות – גם עמותות המחלקות מזון נהנות ממבחן תמיכה של המשרד. נכון, יש טענה שעולה בוועדות לעיתים שאומרים שהסכום הוא זעום ומגוחך, כי הם מתמחרים את מה שהם מחלקים, וסכום התמיכה יוצא שזה המחיר של האריזה, לכאורה. עמותות כאלה יכולות ליהנות מאיתנו מסיוע של כמה מאות אלפי שקלים, אבל מבחינת כמויות, יש אפשרות להתחיל לעשות הצלבה. אנחנו לא רוצים לעשות הצלבות עם תעודות זהות ושמות, ואז נקפח את המשפחות. לא רוצים להגיע לזה. אבל החלוקה, הסכום בסך הכול, הכולל והגדול שמדינת ישראל, באמצעות משרד הרווחה מחלקת לסוגיית הביטחון התזונתי – אנחנו מגיעים ל-150 מיליון שקל בשנת 2024, ובשנת 2025 הסכום הזה יגדל בעוד כ-90 מיליון ש"ח הודות למיזם של יושב-ראש תנועת ש"ס חבר הכנסת הרב אריה דרעי, שבזמנו הביא את זה למשרד הפנים, הביא כמה מאות מיליונים. 90 מיליון מתוך הסכום הזה עובר למשרד הרווחה ויחולק ביחד עם המיזם המשותף. כפי שאמרתי, אנחנו תומכים גם בעמותות.
כמו כן, דיברנו על המיזם לביטחון תזונתי. המיזם לביטחון תזונתי כולל 26,000 משפחות שמדי חודש מקבלות תו קנייה מגנטי נטען. זה נטען כל חודש. כמו כן, הם מקבלים עוד שווי של 150 ש"ח סל ירקות ופירות. כמו כן אנחנו משתדלים שסלי המזון האלה יהיו בריאים, נדרשים ונצרכים. יש מיזמים משותפים עם גופים נוספים; יש לנו חלוקה של סלי מזון חודשיים לניצולי שואה שמבוצעת על ידי ארגון לתת; יש את המיזם המשותף יחד עם הקרן לידידות, שכולל גם מזון, גם מוצרים, גם דברים אחרים. בקיצור, אנחנו משתפים פעולה עם ארגונים רבים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ, בתחום של סיוע לניצולי שואה, נזקקים, מתן ארוחות חמות יומיות וחלוקת סל מזון גם לחגים. הסיוע הוא לכלל אזרחי מדינת ישראל שנזקקים לכך. כפי שאמרתי, התקציב השנה – אנחנו נזכה להגדיל אותו בעוד כ-90 מיליון ש"ח, כך שנגיע לכ-240 מיליון ש"ח.
זו ההזדמנות באמת לומר את זה בגדול, בצורה הכי ברורה, שזה שהכנסת שמה את הנושא הזה על סדר-היום זה דבר חשוב, אבל שוב, זה לא חי בפני עצמו. אם נצמצם את הפערים בחינוך, אם נדע לספק תעסוקה מיטבית, אם נדע להצביע על קצבאות מסוימות שאם נעדכן אותן נצליח להוציא פלח נוסף ולא מבוטל מקו העוני, כמו הגדלת שכר המינימום, הגדלת קצבאות מסוימות בקרב האזרחים הוותיקים שיכולות להיות להוציא פלח נוסף – זו ההתמודדות.
צמצום פערים – צמצום פערים זה מתחיל בחינוך, בבריאות. פערים בבריאות – מדינת ישראל מובילה בפערים בבריאות. אין ספק, כולם יודעים שתוחלת החיים בפריפריה לא דומה למרכז, וזה מפערים בבריאות. כנ"ל בחינוך. חינוך זה – עוני לא מתחיל בזה שההורים התחתנו והביאו ילדים לעולם, העוני מתחיל עוד קודם. אם יהיה חינוך מיטבי, נדע לתת תשומת לב לכל ילד וילד, להביא אותו למצב שהוא יוצא לחיים עם כלים נאותים להשתכר נכון, נוכל לצמצם את העוני.
אני רוצה לסיים בזה שלצערי הרב, יותר משנה מונחת כאן בכנסת הצעת חוק חשובה מאוד להקמת הרשות למאבק בעוני. היא תקועה בוועדת העבודה. אין שום סיבה, לא הייתה שום סיבה. זה גורם שיקבל את כל הכלים לתת תשומת לב 24/7 לסוגיה אחת – מאבק בעוני.
עם כל הכבוד לשר הרווחה ולשר – – –
תודה רבה על המיזוג. תודה רבה לוועדת הכנסת. אני לא יכול להגיד תודה לוועדת העבודה והרווחה, מה לעשות? אני אומר לך, לא ייתכן, לא ייתכן. הכנסת רוצה להקים גוף שכל תשומת הלב שלו תהיה המאבק בעוני – עם כל הכבוד לי, לשר החינוך ולשר הבריאות, הקשב שלנו מחולק לנושאים רבים; זו תהיה עבודתה של הרשות למאבק בעוני – תוקעים אותה פה.
השבוע הייתה ישיבת סרק, הייתה ישיבת סרק. זה לפני קריאה שנייה. אתה יודע, אני אומר את הדברים כהווייתם. שנה שלמה אני מנסה בכל הדרכים הדיפלומטיות. תאמינו לי שאני מבין פה. הייתי יו"ר ועדה, הייתי יו"ר ועדות בכנסת; לעולם לא הכנסתי ולא תקעתי חוק ראוי או נושא ראוי בגלל חשבונות כאלה ואחרים.
לכן אני חושב שצריך לעשות הכול כדי להעביר את זה, להעביר את זה, כי עוד יש לנו עבודה להקים אותה, פרוצדורלית. זה גוף ש-24/7 יחשוב וידבר מאבק בעוני. מאבק בעוני זה לא עבודה שלי; עם כל הכבוד, אני מקבל אותם אחרי מעשה, למטה, מתחת לגשר, נופלים. זה עבודה של כמה משרדי ממשלה, והרשות הזו אמורה לתכלל, להביא לנו גם כלים, לייעץ לנו, לשים שם גורמי מקצוע. אני מקווה שהדברים שלי ייפלו על אוזניים כרויות. תודה רבה לכם.
1,292 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.