ציון יום למען ארגוני החסד התזונתי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב בראש. השר שיקלי, חברי הכנסת, סגן השר אבוטבול, יום ההוקרה לארגוני החסד התזונתי הוא יום חשוב. דיבר על כך לפניי חבר הכנסת בצלאל, שדיבר על הארגונים האלה כל כך נכון וכל כך מדויק: הם לא רק גיבורי נתינה, הם האנשים שמושיטים יד ומחלקים לא רק מזון אלא אהבת חינם, תקווה ואור.

דמיינו לכם את אותו קשיש או קשישה, אזרח ותיק או אזרחית ותיקה, שבזכות אותם ארגונים הם לא הולכים לישון רעבים. תדמיינו לכם את אותו ילד או ילדה שבזכות ארגוני המזון הם יכולים לקחת סנדוויץ' לבית הספר. דמיינו לכם את אותה אימא חד-הורית שעובדת כל כך קשה סביב השעון אבל עם יוקר המחיה במדינת ישראל היא לא מצליחה לסיים את החודש. בזכות ארגוני המזון כבודה במקומו מונח כאימא; היא לא צריכה להשפיל מבט לפני הילדים והיא לא צריכה להיות במקום כואב ועצוב שאין לה יכולת להעניק את הדבר הבסיסי – מקרר מלא ולא מקרר ריק.

אני חושבת שדווקא כמי ששותפים לשדולה למאבק בעוני, גם אני וגם חבר הכנסת בצלאל כינסנו את השדולה לפני כחודש ימים ושמענו את העדויות של נשים ואנשים. האמינו לי, הרי הגישה שאומרת שזאת בחירה – לא, זאת לא בחירה להיות עני, זאת לא בחירה שיָדְךָ אינה משגת או יָדֵךְ אינה משגת. אבל זאת הבחירה שלנו כחברה אם אנחנו שם בערבות הדדית מלאה; אם אנחנו מסוגלים לראות את מי שלא שפר עליהם גורלם; אם אנחנו מסוגלים להיות שם בשביל לעזור, לסייע ולעיתים ממש להציל נפשות ולהוציא אותם ממעגל העוני. לכן, לפני שהמדינה מתייצבת ונותנת חכה – כי הרבה פעמים אנחנו מדברים על לתת חכות – אל תשכחו שצריך גם דגים. אי-אפשר שילדים ילכו לישון רעבים. אומרים שהשבע לא מבין את הרעב, אז קומו, תתעוררו – במדינת ישראל יש ילדים רעבים, יש אנשים רעבים, יש זקנים במדינה הזאת שהם רעבים, ולנו אסור לעצום עיניים, כי אם אנחנו עוצמים עיניים, זה פשע.

והראשונים בצורה מופתית להיות שם בשבילם זה ארגוני החסד. אתם יודעים, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, כמה פעמים אנחנו מקבלים פניות ציבור. ומי הראשונים שאליהם אנחנו פונים, אם לומר את האמת? הרי לא נחכה שתקציב כזה יעבור או עד שהמשרד יטפל ויפתחו תיק ויגיעו לרווחה – אם כי הרווחה באמת עושים השתדלות מאוד גדולה. אנחנו יודעים שיש גם לנו כנבחרי ציבור כתובת. הכתובת היא הארגונים. אני יכולה לומר לכם שבשנה האחרונה הייתה לי עבודה יוצאת דופן – כולם עושים עבודה מעולה, אבל יצא לי לעבוד עם פתחון לב, ובכל פעם שהרמתי טלפון הם אמרו לי: אל תדאגי, המזון יחכה ליד הדלת, אנחנו כבר בדרך לשם. זה כבר לא כמו פעם, שעומדים בתור, ברוך השם, כי מי צריך את התמונות האלה? זאת באמת תעודת עניות לנו. אבל עדיין, זאת תעודת עניות שיש אנשים רעבים.

אז לכם, ארגוני החסד, תודה שאתם מקרבים לבבות על ידי מתן מזון, ולא רק מזון – הרבה פעמים זה מוצרי חשמל, בטח בחורף לחימום; הרבה פעמים זה סיוע ברהיטים וסיוע במוצרים לילדים שהם לא רק מזון. כמו שאמרתי, זאת הצלת נפשות של ממש. כמו שאמרת, חבריי, זה לא רק גיבורי נתינה, זה גיבורי אהבת חינם, זה גיבורים שמחלקים תקווה בעם ישראל. תודה רבה.