אדוני היושב-ראש, בימים אלה מתקיימים דיונים בוועדת הכספים לקראת תקציב המדינה –לקריאה השנייה והשלישית. הפער העצום בין מה שקורה בוועדה לבין המציאות מחוצה לה, מחוץ למשכן הזה, הוא פשוט אין-סופי. אני חושב שמה שאזרחי ישראל היו מצפים זה שאנחנו מדינה במלחמה, וככה ייראו גם סדרי העדיפויות שלנו כמדינה. אבל מה שקורה זה שביד אחת צה"ל מצהיר שחסרים לו 12,000 לוחמים, ואנחנו מקצצים בכל תקציבי המשרדים החברתיים, וביד השנייה מדובר על הגדלת התקציבים הקואליציוניים, הגדלת התקציבים למגזרים שאינם נושאים בנטל ואינם משרתים.
פשוט מציאות אחת ומציאות שנייה. אם הציבור היה מבין מה קורה בקומה 3 בבניין הוועדות כאן, אני חושב שהוא היה חושב שאנחנו, נציגי הציבור, לא עובדים כמו שצריך בשבילו. תודה.
111 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.