קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, אני אדבר, כמובן, על תאונות הדרכים, כמו בכל שבוע. אופיר יוספוב, רק בן עשר, תלמיד כיתה ה' בבית הספר גבריאל בדימונה, נהרג במוצאי שבת בתאונה קטלנית ברמלה. הוא נפצע אנושות, פונה לבית חולים, ושם הוא מת. אופיר, בנם של נטלי וסמיון, היה האח השלישי מארבעת הילדים – היה האור של הבית, אומרת אימא שלו. תמיד דאג לאחות הקטנה, דאג לכולם, אהב. ועכשיו הילד הזה, בן עשר, מת, סתם. הוא עוד קורבן של ההפקרות בדרכים, קורבן שהיה אפשר להציל. אבל נראה שבמשרד התחבורה וברלב"ד זה פשוט לא כל כך דחוף.
אפילו היום – כמו שאני עושה בכל יום, ונכנס לאתר לראות מה מצב ההרוגים והפצועים בכבישים, בדרכים, כדי שנוכל לראות ולדבר – האתר לא עובד. העוזר שלי פנה, אמרו: זה ייקח כמה ימים, אין זמן. יש דברים יותר דחופים מלטפל בהרוגים בתאונות הדרכים. אמרו לנו לשלוח דואר אלקטרוני – לי; תארו לכם מה אומרים לאחרים. זה לא מעניין את ממשלת ישראל, לא מעניין את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים.
אנשים מתים, ילדים מתים בדרכים. היה אפשר להציל את החיים האלה. אלו חיים שהיה אפשר להציל, זה לא רק מחדל, זה אפילו רשלנות שמביאה למוות בדרכים. אני מבקש, מתחנן, ממשלת ישראל, כאן הדם הוא על הידיים שלכם, גם כאן. תודה.
204 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.