אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, מחר 25 בפברואר 2025. ביום הזה בדיוק לפני שנה הילדה היימנוט קסאו נחטפה. אני אומרת את זה, הילדה הזאת כבר שנה – אתם מאמינים לזה? עברה שנה, עדיין אין שום מידע. האדמה בלעה אותה. הילדה כבר בת עשר. קשה לי לדבר על זה, אתם יודעים, כל פעם אני נואמת או מזכירה אותה כדי שתהיה בתודעה הציבורית, שלא ישכחו אותה. חברים, יש עוד ילדה. אף אחד לא זוכר אותה – –
– – חוץ מהמשפחה, חוץ מהאנשים הקרובים. המשפחה כבר מתוסכלת. מחר יש דיון. שנה בדיוק. אני מקווה שבקרוב נמצא אותה. עד שהיימנוט תהיה בבית, אי-אפשר להיות בשקט. תקשיבו לזה. ילדה בת תשע, האדמה בלעה אותה. היא לא מבוגרת, היא לא נערה, היא לא הסתכסכה עם ההורים או גיל התבגרות. ילדה בת תשע.
כבר בת עשר. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד, להצביע, חוץ מכמה חברי כנסת – –
– – אני לא ראיתי, חבריי, שמתעניינים בעניין. אני אומרת שזה תעודת עניות לחברה הישראלית. חבר'ה, לא יכול להיות שבמדינת ישראל בת תשע, פתאום האדמה בלעה אותה ואף אחד לא יודע. אני חושבת שהרבה אנשים גם לא שמעו עליה.
תראי, אני מאמינה שכן. היא לא יכולה להיות נעדרת ממקום בטוח במרכז קליטה. רואים שהיא נכנסת. נו, אם מישהו לא חטף אותה, זה לא יכול להיות. באמת, תקשיבו לזה, הילדה הזאת פתאום נעלמה. תקשיבו לזה, אם היא הבת שלנו או שהיא אחיינית שלנו, הנכדה שלנו, אתם יודעים, סתם בתור בני אדם. ילדה, ילדה סתם נעלמה. אף אחד לא מדבר על זה.
אתם לא תאמינו. אני מסתובבת וראיתי פעם אחת באיזשהו מקום תמונה שלה. לא רואים את התמונה שלה בשום מקום, ואפילו בטלוויזיה. תסתכלו, אף פעם לא רואים את התמונה שלה בכלל.
אז חבריי חברי הכנסת, אני אומרת שהמקרה של הילדה הזאת מדיר שינה. מדיר שינה.
בוודאי. אין ספק, חברים.
אברה מנגיסטו חזר.
עשר שנים וחצי. היה להורים קמפיין? להורים יש כסף? עולים חדשים. אני לא מתביישת להגיד לכם, אם הייתה היימנוט עם עיניים כחולות – – –
לכן חבריי, עד שלא ימצאו את הילדה הזאת, כולנו צריכים לחשוב שהיא הילדה שלנו. לא רק ילדה של המשפחה שלה בלבד. ילדה של מדינת ישראל. לא יכול להיות, תקשיבו לזה – –
– – איך אתם היום תישנו בשקט אם הבת שלכם, או הבן שלכם יוצא החוצה, ואתם לא יודעים אם הוא יחזור או לא? תחשבו על זה. לכן, חבריי חברי הכנסת, מחר יש דיון, ואני מבקשת – אל תרפו מזה, תיקחו את זה כעניין אישי שלכם. באמת, הילדה הזאת, המקרה שלה זועק לשמיים.
404 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.