יש חוות דעת, אוהו, אוהו.
קודם כול, תעצור לי את הזמן, עד שתסיימו עם החוות דעת.
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מתנגד. רגע, לא משנה, אני לא אצפה לשקט מגוטליב. אני כן מתנגד להצעת החוק הזו – לא מהותית, אני מתנגד לחלק ממנה. ויש לי התנגדות שהיא בסדר גמור ועונה לקריטריון שלך. פשוט אני אוהב את ה-cherry picking שלכם. עכשיו אתם עם התקנון, אבל נגיד להגיש חוקי-יסוד, להגיש את חוק-יסוד: התקציב ולהגיש אותו בזמן לכנסת – זה לא. לענות לנו על שאילתות לפי התקנון – זה לא.
לא, לא, אני אתייחס. אני לא עושה לך פה סיבוב. פשוט אני מאוד אוהב את הקטע שלכם עם התקנון. על 150–160 שאילתות שלא ענו לי, אף אחד פה מחברי הכנסת, לא מהשרים, לא מדבר. אתם תהיו בדיוק כמוני. אף אחד לא עונה על שאילתות. זה התקנון, אבל לא אכפת לנו, נכון?
עכשיו אני רוצה להתנגד להצעת החוק הזו, ואני אומר שאני מתנגד לחלק מאוד מהותי. והמילים שחסרות לי בהצעת החוק הזו הן "חברי כנסת". כי אנחנו חיים, כמו שאמר שר המשפטים, בעולם של רשתות חברתיות.
ואתה צודק, חנוך, כשאתה בא ואומר: אני רוצה להילחם בתופעת הפייק ניוז, וזה שאין אחריות. ואתה יכול לפתוח עכשיו כל יוזר ולהגיד: אני מפיץ מה שאני רוצה, תיאוריות קונספירציה על זה שהעולם שטוח, ועל אי.טי. שבא והחליף את זאב אלקין בהיותו שר המינהלות, וכל מיני כאלה. אני מאוד מסכים איתך, ויש הרבה מאוד דברים, בטח ובטח ברשתות החברתיות, גם במיסוי וגם בזה, שאני מסכים איתך.
אבל הבעיה שלנו – הבעיה שלי, לפחות, בהצעת החוק הזו – היא שיש חברי כנסת שמנצלים את החסינות שלהם לעשות בדיוק את מה שאתה מנסה למנוע, והם מוגנים. אנחנו – הם – אנחנו הרי מורמים מהעם. אנחנו מוגנים, אנחנו יכולים להפיץ, אנחנו. ואטורי יכול להפיץ שיאיר גולן הוא בוגד, וזה בסדר גמור, הוא לא חייב בשום דין. מאי גולן יכולה להפיץ שה-AI החליף אותה בהודעות הקוליות בתחקיר שעשו עליה, וזה בסדר גמור, אף אחד לא יכול לדבר איתה. טלי גוטליב יכולה להסגיר סודות מדינה פה, בפרהסיה, וזה בסדר גמור, כי יש לה חסינות.
שמות של אנשים ובכירים.
זה סוד אסור בפרסום.
תודה רבה, טלי. אני מבקש לעצור את הזמן, כי טלי מפריעה לי.
תודה רבה. את יכולה לעשות את זה, וזה בסדר גמור.
דיסטל יכולה לעלות לפה ולהקריא חצאי פסיקות של בג"ץ – –
– – ביודעין שהיא משקרת, ביודעין, ולהפיץ את זה. ואז אנשים בבית יושבים וחושבים שבג"ץ הפריע לצה"ל לעבוד בפרימטר, כי בקולמוס, עט, היא שכחה לציין את זה שדחו עתירות.
סוכות וואטורי, הפורצים הנוצצים – –
– – יכולים לפרוץ לבסיסי צה"ל, וזה בסדר גמור. אושר שקלים יכול להמציא שיש סרבנות רפואית, להגיד את זה בפרהסיה – –
– – וזה בסדר גמור.
את תרבות השקר הפכתם למדינה שלנו.
ולכן, אדוני, חבר הכנסת המציע – –
– – אני מתנגד לזה.
וגם אתה צריך להתנגד לזה.
סיימתי. תודה.
אדוני היושב-ראש, כשמפריעים לי אתה צריך לעצור את הזמן. גם החמש-שש שניות, כשאתה כל שנייה אומר לי: תסיים, תסיים, תסיים – זה בדיוק הזמן שאתה לא עוצר. אז אם אתם בתקנון – –
– – אז תקפיד קלה כחמורה גם לאופוזיציה.
501 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.