קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני מתנגד להצעה הזאת. אני בפריפריה, מה שנקרא, אבל אני הגעתי כבר מזמן למסקנה שאלף אנטנות לא יעזרו לממשלה הזאת לשפר את הקליטה שלה. זאת האמת.
אבל אני רוצה לדבר על היהדות של הממשלה הזאת. נדמה לי שאתה פתחת בזה. אתמול גררו לפה ראש ממשלה חיוור, חלש, חולה בכל הגדרה.
68 חברי כנסת בקואליציה מול 52 אופוזיציה - -
ארבעה רופאים אומרים שהוא לא צריך לצאת מבית חולים, ואתם אומרים: נפגע לו בבריאות, נגרור אותו לכאן. תתביישו לכם.
בגלל שאין לכם מקצועות ליבה? לכו תראו כמה רופאים חרדים יש. עמד פה רופא של ראש ממשלה.
16 חברי כנסת עודפים של הקואליציה על האופוזיציה - -
- - והם גוררים ראש ממשלה, ועוד לא מתביישים להגיד לנו: איך אתם לא נתתם קיזוז. 16 חברי כנסת. מה יותר יהודי מזה? מה יותר יהודי?
מה? להגיד שלוש פעמים ביום "רפאנו השם ונירפא, הושיענו וניוושעה"?
וראש ממשלה יגררו לכאן, לא רוצה להגיד בדיוק עם כמה צינורות.
זאת יהדות שאומרת לציונות הדתית: אל תלכו ללמוד, אל תלכו לשרת, בגלל שתראו מה שקורה להם. יכול להיות שחבר'ה מורידים את הכיפות, יכול להיות שחבר'ה מתים. אל תלכו, תראו את המחירים שאתם משלמים. זה המחיר שהציונות הדתית משלמת על זה שיש לה רופאים, שיש לה לוחמים, שהיא נושאת בנטל.
אל תגיד לי ואל תפריע לי. אל תפריע לי.
אל תפריע לי. אני יודע מה אני אומר.
אני חי בתוך הציונות הדתית, לא הפוליטית.
לא הפוליטית. אני אזכיר לך, הוא גם ישב איתם בקואליציה הראשונה, הוא לא פסל אותם, לכן זה לא נכון.
בשורה התחתונה, מה שאני רוצה להגיד: אתם אתמול הוכחתם פעם נוספת, פעם נוספת, ולא בפעם הראשונה, שהיהדות שלכם זה מס שפתיים. זו יהדות שאין בה דרך ארץ, זו יהדות שאין בה התחשבות, גם לא בראש ממשלת ישראל. אני בירכתי אותו אתמול, אני איחלתי לו בריאות. אני לא גררתי אותו לפה – אתם גררתם אותו לכאן.
ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, הייתי הבוקר – אני לא אוהב לעשות את זה פה – אצל המשפחה של יובל שהם בירושלים - -
- - שהוא שייך לציונות הדתית, לא הפוליטית. לא בדקתי אותה, אבל לא זאת במירכאות. אני אסע מכאן לבית"ר עילית למשפחה של אוריאל פרץ. הוא חרדי והוא ציונות דתית, והם שניהם יחד הוכיחו, כל אחד במקום אחר, כל אחד ביחידה אחרת, שאפשר וצריך להיות יהודי גאה, איש-איש בדרכו שלו, וגם להיות מוכנים לשלם את המחיר הכי כואב של החיים המשותפים שלנו כאן ביחד כדי שגם אנחנו בבניין הזה נוכל לחיות. תודה.
423 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.