קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב, חודש טוב, חנוכה שמח.
ברשות אדוני היושב-ראש, אדוני השר קרעי, שר התקשורת – חוק חשוב מאוד; תמכת בו, אז כנראה הוא חוק חשוב מאוד – כמובן ידידי השר שר העבודה, הרב בן צור, חבריי חברי הכנסת, באמת, רק משפט אחד לגבי אתמול. אני חושב שזו בושה וחרפה, מה שקרה פה אתמול, לדאוג שראש ממשלה צריך להגיע ממיטת חוליו. אני חושב שאלה דברים שלא היו. אלה מוסכמות, ומי ששבר את המוסכמות האלה צריך לעשות הרבה חשבון נפש. לכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לקרות כאלה מקרים וכאלה דברים וכאלה נסיבות – שלא נצטרך את זה – אבל לבוא ולגרום לראש ממשלה, במצב שהוא נמצא להביא אותו לפה, וגם את חבר הכנסת בועז ביסמוט, שישב שבעה על אימו – אני אומר לכם את האמת, אני אתמול ישבתי פה ופשוט בושתי ונכלמתי לראות עד לאן הידרדרנו ומה המצב שלנו. אני מאוד מקווה שהדברים האלה לא יקרו בשום צורה, משום סיבה, כי יש דברים שצריכים לדעת שהם מעל לפוליטיקה, מעל לימין ושמאל, מעל להרבה הרבה דברים. קצת ערכים. הרגשתי שאני פשוט חייב להגיד שתי מילים על הדבר הזה, כי פשוט חזרתי אתמול הביתה באמת בוש ונכלם.
עכשיו לגבי הצעת חוק. למי מאיתנו לא יצא להיתקל בבעיות קליטה שכיחות למדי. מי מאיתנו לא חווה מדי יום שיחות מקוטעות, אזורים שבהם בקושי ניתן לשוחח בטלפון או אפילו לשמוע רדיו, דבר שמהווה מטרד לכולנו. כמה הררי מיילים נכתבו על בעיות הקליטה בפריפריה ובשאר הארץ. כמה מיילים נשפכו על החוסר באנטנות ובקליטת סלולר. זו מציאות בלתי נסבלת שכולנו חווים אותה יום-יום. היא כמובן התחילה בכוונה טובה ובפעילות מבורכת של משרד התקשורת בשנת 2011 להפריט את שוק הסלולר ולפתוח אותו לתחרות ובכך להוריד מחירים, ולכן המחירים ירדו באופן דרסטי. אבל צידו השני של המטבע – הפחד מהתחרות גרם לחברות להפחית את ההשקעה שלהן בתשתיות סלולר באופן דרסטי, והדבר הגיע למצב שישראל הידרדרה למקום ה-64 מתוך 145 מדינות שהקליטה בהן היא פשוט רחוקה מאוד.
אזרחי ישראל חווים מדי יום שיבושי קליטה, בדגש על אזורי הפריפריה. כיושב-ראש ועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה אני מקבל בלי סוף פניות על הנושא הזה. רק כדי לסבר את האוזן, בין שנת 2013 לשנת 2021 הוגשו 607 תלונות על בעיות קליטה למשרד התקשורת רק מירושלמים – נתון מטורף שמציב לנו רמזור אדום ודורש מאיתנו לעשות מעשה ולא להשאיר את המצב הזה כמו שהוא עכשיו. לא הגיוני שבשנת 2018 היו בישראל 7,921 אנטנות סלולריות ועד עכשיו נוספו רק 70 אנטנות – עלייה של 1% בלבד. אנחנו יודעים כמה התרבתה האוכלוסייה, כמה רחובות חדשים יש, כמה אנשים צורכים יותר טלפונים ותקשורת. זה פשוט הרחק הרחק ממה שמתבקש לפי הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד התקשורת.
לבעיה הזאת יש כמה שורשים. השורש הראשון הוא חוסר הנכונות מצד חברות התקשורת להשקיע השקעה נחוצה, חוסר רצון, אבל מצד שני – הרבה הרבה קשיים מצד הציבור עצמו. הציבור מפחד שהקליטה עצמה גורמת לבעיות של סרטן, למחלות כאלה ואחרות. הרשויות פחות רוצות להתעסק עם זה, כי התושבים מתנגדים בהרבה מהמקרים. לכן זה פשוט גורם להפחתה – בסוף זה מפחית לנו את ההליך התקין של השיחה עצמה, או במקרים רבים גם אנשים אומרים לך: התקשרנו אליך, ואתה פשוט אומר: לא ראיתי שיחה כזאת.
כנסת נכבדה, היום אנחנו עושים צעד ראשון שיקרב אותנו באופן ניכר לפתרון הבעיה. החוק שאנחנו מעבירים פה היום בקריאה טרומית הוא חוק שיחייב מקומות ציבוריים להשכיר באופן מוזל לחברות התקשורת מקום ולהתקין אנטנות סלולר, דבר שייתן זריקת עידוד משמעותית לחברות הסלולר להתקנת תשתיות תקשורת. אין ספק שהפחתת הקושי במציאת מקום והורדה משמעותית של המחיר שמשלמות היום חברות הסלולר ייתנו bust משמעותי מאוד לטיפול בבעיה המטרידה הזאת. צעד זה, בשילוב אכיפה אפקטיבית של משרד התקשורת, יכול להוות שינוי דרמטי במיגור התופעה שמלווה אותנו.
מעבר לתועלת העצומה שתהיה באופן ישיר לכל אזרח בישראל, הרחבת מעגל האנטנות תגרום להפחתת הקרינה הנגרמת על ידי שימוש במכשירים סלולריים באופן ניכר, מכיוון שככל שמכשיר הסלולר יהיה קרוב יותר לאנטנה, עוצמת השידור תפחת באופן ניכר. רואים את זה במחקרים שעשו בכל העולם: כמה שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה, כי המכשיר עצמו צריך פחות לחפש איזו אנטנה שרחוקה אליו, הוא פחות מתאמץ, ויש פחות קרינה בין האנטנה לבין המכשיר עצמו. הדבר הזה רק יכול לגרום להורדה בתחלואה, יכול לעזור לאנשים שיהיו פחות חולים. לכן אני מבקש מחבריי חברי הכנסת, אומנם זה צעד קטן, אבל הדבר הזה יכול לעזור מאוד מאוד - -
- - בלי עלות גדולה. זה יכול לעזור גם לקופת המדינה להפחית באופן ניכר את הקושי שלנו, של כולנו, בפרט של תושבי הפריפריה, שסובלים מתופעה ניכרת זו. החוק הזה יביא למציאות טובה יותר בחיי היום-יום של כולנו.
אני רוצה באמת להודות לשר קרעי, שהיה איתי בכל התהליך הזה עד עכשיו – אני מבין שגם הוא עצמו מנסה לקדם דברים מאוד מאוד גדולים למען תושבי מדינת ישראל בכל המישורים, ובפרט במישור הזה של הקליטה הסלולרית, גם במכשירים עצמם וגם כמובן ברדיו; יש הרבה מקומות שאין בהם קליטה – ולכל השרים שתמכו בזה בוועדת שרים. אני מקווה לקדם את החוק הזה כמה שיותר מהר – כמובן, עם משרד התקשורת. לא נקדם שום דבר בלי האישור שלהם. תודה רבה.
807 מילים של אברהם בצלאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.