הסדרת פיצוי לעסקים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל באזורי העימות בצפון, גם בתקופה שלאחר סיום מצב החירום

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההצעה הזאת תוכננה ונכתבה על פיצויים לעסקים שנפגעו בזמן המלחמה. בכל זאת, למעלה משנה קווי העימות – תושבים מפונים, לא גרים בבית. ביקרתי כמה פעמים גם בצפון, גם במלונות של מפונים. ההיגיון ברור: אם למוכר הפלאפל בשלומי שהיינו אצלו אין למי למכור פלאפל – לדעתי הוא היחיד שנשאר שם – כי יש מלחמה, אז מחובתנו לאפשר לו מנגנון פיצויים, וכך לכל עסק בצפון, ולא רק לעמוד על הרגליים אלא להשתקם, לבנות מחדש את מה שהיה לו, להיות יצרן פרודוקטיבי, לתרום לכלכלה. כל זה אמור להיות מובן מאליו. בינתיים, לא די בכך שאין תוכנית שיקום לצפון, עכשיו גם שמענו שגם אין מנהל לשיקום הצפון. חלק מהתושבים חזרו, חלק עוד בדרך, אבל היום הפרויקטור אליעזר צ'ייני מרום התפטר, פרויקטור הצפון השלישי במספר – אין ספק, יציבות תעסוקתית מרשימה. אותו פרויקטור היה בתפקיד חמישה חודשים – אדם רציני, גיבש תוכניות, עבד, ועכשיו הוא התפטר.

חשוב לציין שגם המינוי שלו לקח זמן. רצו מישהו אחר, אבי כהן סקלי. אה, לא רצו, כי הוא לא מתאים, ואז הייעוץ המשפטי תוקע אותנו, כי תמיד טוב להאשים את הייעוץ המשפטי בלשכת ראש הממשלה. והינה, בסוף זה הסתדר, מינו אותו, ואחרי חמישה חודשים גם הוא הלך. למה? למה זה קרה? אז הפרסום ב-ynet אומר שאחרי חודשיים בתפקיד הוא נדרש לספק את הסחורה. בלשכת ראש הממשלה רצו מנגנון תעסוקה – לא לתושבי הצפון, כמובן, אלא למקורבי הליכוד – והוא לא שיתף פעולה, אז הלשכה התאכזבה – לא נכללו המקורבים הדרושים ואין ג'ובים, כי מה שווה הפרויקטור אם אנחנו לא שולטים בו? והינה, התוכנית שהוא גיבש אפילו לא הובאה לדיון. אז הינה, הג'וב הזה גמור, התפטר, והינה, יש עכשיו שר חדש על גבי השר הקודם, והתפקיד הרי השתנה משמעותית. במכתב ההתפטרות שלו אומר צ'ייני ככה: שוחחתי עם השר אלקין בארבע עיניים, הגענו להסכמה כי תחת הנחייתו, אופי התפקיד שלי צומצם משמעותית, והוא אינו זקוק למנכ"ל עם כישורי ניהול בכירים תחתיו אלא לגורם אחר.

חבריי היקרים, הפוך, גוטה – צריך פה מנהל מצוין. צריך אנשים מצוינים. מגיעים לנו גם תוכנית כלכלית, גם מוביל תוכנית. לתושבי הצפון מגיע יותר, למדינה מגיע יותר. תודה.