קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם משהו, סיפור מעניין. חבר הכנסת מיכאל ביטון, אני אשמח מאוד אם תהיה בקשב, כי אני חושב שאתה תסכים לסיפור שאני רוצה לספר.
לפני זמן מה, כמה שבועות, ביקרתי בעיר הבירה של הגליל, בצפת. נכנסתי שם ליקב, ושמעתי מבעלת היקב את הסיפור שאני רוצה לספר לכם. זוג מקים יקב בצפת, מעסיקים אנשים, מתפרנסים בכבוד, ופתאום יש מלחמה. זאת אומרת, אחרי הקורונה, אחרי שכבר היו להם כל החולשות וכל הירידות, התאוששו, ויש להם עכשיו מפעל לתפארת, באמת לתפארת מדינת ישראל, בכל המובנים – ערכי וגם כלכלי. ופתאום יש מלחמה. יש מלחמה, והכול ממש יורד לאפס. האנשים האלה, מה הם אמורים לעשות? איך הם אמורים להתפרנס? ריבונו דעלמא, מישהו יכול להגיד לי? יש איזשהו פתרון?
אז אני אומר, עכשיו תכפילו את הסיפור הזה שסיפרתי לכם. האנשים האלה הם אנשים מכובדים, אנשים ערכיים, פשטניים כאלה, עם כל המעלות. עכשיו תכפילו את הסיפור הזה, תכפילו את זה אלפי פעמים – עיר שלמה, אזור שלם. זה כאילו הייתי מספר שיש שני מיליון יהודים שצריכים את עזרתנו. אנחנו נתעלם? מישהו חושב שאנחנו נתעלם מזה? חס ושלום.
אני רוצה להגיד שאם אתם רוצים לדעת מה המצב של מדינת ישראל, מה מצבו של עם ישראל, מה המצב שלנו – אתה רוצה לדעת איך אתה יכול לדעת? תבדוק מה קורה בגליל. אם המצב טוב בגליל, אז המצב שלנו טוב. שם זה הלב. תבחן, אני אומר לך, זאת בחינה לאורך כל הדורות. המצב בגליל אומר מה מצבנו. לא נוותר. אנחנו נעמוד על כך בכל הכוח שהציבור בגליל יקבל את מה שמגיע לו גם מבחינת פרנסה וגם מכל הבחינות. אנחנו נעזור להם.
בגלל זה הצטרפתי להצעה הדחופה הזאת. זאת הצעה חשובה ביותר, ולכן אנחנו נעביר את זה לוועדת הכספים, ולא נצא משם עד שלא נקבל בדיוק את העזרה לשני מיליון היהודים האלה. אנחנו נעלה בחזרה את הגליל למקום שבו הוא צריך להיות. הלוואי וה' יעזור.
307 מילים של משה רוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.