קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מאוד מקווה שתושבי הצפון שאמורים לחזור הביתה צפו במהומה שפרצה כאן, באולם הזה. מה הם צריכים לשאול את עצמם? אם כאן, בכנסת, שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, ככה מתנהגים, אז מה אתם רוצים מאיתנו, כשהמדינה קוראת לנו לחזור, כאשר אנחנו לא יודעים מה יהיה, לא בעוד 60 יום, אפילו פחות – 55 ימים, מה יהיה מחר ומוחרתיים, כאשר ההסכם להפסקת האש או ההפוגה – תקראו לזה איך שאתם רוצים – כנראה בכלל לא יהיה קיים? אנחנו כבר רואים הפרות מצד החיזבאללה, ותגובה די חלולה, הייתי אומר, של צה"ל. אז איך ממשלת ישראל מתכוונת להחזיר את תושבי הצפון כאשר ממשלת ישראל לא מוכנה לחזרתם של תושבי הצפון?
אני שומע פרסומים על כך שמכינים מענק – 60,000 שקל למשפחה. יש לי תחושה שמי שתכנן את זה כנראה לא ביקר מעולם, במשך 14 חודשים, בצפון. הנזק שנעשה שם הוא במיליארדי דולרים. זה נזק נפשי, נזק פיזי, והכי חשוב – זה נזק תודעתי. איך אפשר לשכנע היום את תושבי קו העימות שחיזבאללה לא יתקרב לגדר, שחיזבאללה לא ירד דרומה מהליטני, שחיזבאללה לא יתחיל את שיקום ההתעצמות שלו וכל התהליך, כפי שהוא עשה אחרי מלחמת לבנון השנייה, על פי החלטת מועצת הביטחון 1701?
לכן, אני אומר, אדוני היושב-ראש, לממשלה, למינהלת, לכל מי שעוסק בזה, לכל השרים שעוסקים, תתחילו בפירמידה הפוכה: קודם כול תדברו על הנזק התודעתי. נסו להיכנס לראשם של תושבי הצפון שלא חיים בבתים שלהם במשך 14 חודשים. דברו איתם ותבינו מה יגרום להם לחזור. עזבו את הכסף, עזבו את כל השיקום – גם ככה אתם מפגרים בנושא הזה. גם את נושא תוכנית מיגון הצפון הזנחתם וגם את נושא התעסוקה.
אגב, אין הבדל למשל בין מי שגר בגבול למי שעובד בגבול לבין מי שכמעט מגיע לקו של יקנעם. מבחינת המס זה כמעט אותו הדבר. זאת עבודה שצריכה להתבצע כאן בכנסת. בן אדם שהעביר את העסק שלו לכיוון יקנעם – שזה אחלה – מה יגרום לו לחזור לקריית שמונה? שום דבר, כי אלה כמעט אותם תנאים. אני לא נכנס עכשיו לקילומטר כזה או אחר, אבל אלה התנאים, פחות או יותר. לקחנו את קו הגליל, הזזנו אותו דרומה, ולמעשה כך ממשלת ישראל חותמת על זה שהיא הפסידה את הגליל.
אני קורא לממשלה: באמת, לא מספיקה ישיבה אחת בצפון, אדוני היושב-ראש. ממשלת ישראל צריכה להתיישב כל שבוע בצפון ולהחליט איך משנים את הפירמידה בנושא חזרתם של תושבי הצפון הביתה. תודה רבה.
378 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.