קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להתייחס באמת למה שקרה פה לפני כמה דקות. אני חייב, באמת. אני רוצה להגיד משפט אחד: אם כל ההישג שלכם, של האופוזיציה, הוא שלא העברתם איזו הצעה לסדר-היום, באמת, שאפו. זה כל ההישג הגדול.
אבל עוד דבר אחד אני רוצה לומר – –
– – שלבוא כשיש קיזוזים ולהפר קיזוזים – לא בזה הגדולה שלכם. במה, שהפרתם קיזוזים?
על מה צריך להתפטר? על מה? על מה צריך להתפטר?
שהורדתם איזו הצעה לסדר-היום על ידי הפרת קיזוזים? דברים שלא קורים בבניין הזה.
ואנחנו למדנו ועוד נלמד מכם. הפרת קיזוזים, כן.
הפרת קיזוזים. כן, מאיר, הפרת קיזוזים. לא היה כזה דבר.
אתם, עכשיו בהצבעה הזאת – תבדוק את מה שאני אומר.
בהצבעה הזאת הפרתם קיזוזים. הפרתם שני קיזוזים.
דברים שלא קורים. אני מציע לך לבדוק את זה. על זה אני מתפלא עליכם.
(חברת הכנסת דבי ביטון יוצאת מאולם המליאה.)
אבל אני צריך ללמוד מכם. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני מציע לך – –
– – ללמוד מהם. ללמוד מהם, להפר קיזוזים בשעות כאלה.
ובסוף כולה הצעה לסדר-היום – הצעה חשובה, אבל זו הגאווה הגדולה של האופוזיציה, שהם ניצחו כביכול. היו בתיקו; לא שתגיד היה איזה משהו, איזה פער גדול. היו כולה בתיקו. וזה כביכול עכשיו וואו. באמת גדולה. אז באמת, באמת, הפרו שני קיזוזים. אני מציע שתבדקו את זה.
יש שתי חברי הכנסת שהפרו קיזוזים. אני מציע לכם לבדוק את זה.
(חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.)
שני חברי כנסת, לא שתי. הינה, אפילו אחמד טיבי, שבדק את העניין – – –
לא, שבדק את העניין, יודע את מה שאני אומר.
לא אמרתי. אני יודע שיש שניים, לפי מה שנאמר לי יש שניים שהפרו קיזוזים. אני מציע לכם להתעסק בזה בינתיים.
אני אעבור להצעה לסדר-היום, באמת הצעה חשובה, אבל אם אתם רוצים, גם את זה תפילו, למה לא?
איך אמרתם? אופוזיציה לוחמנית. אופוזיציה לוחמנית.
אנחנו מדברים על הצעה לסדר-היום – היערכות המדינה לחזרתם של תושבי הצפון המפונים לבתיהם. אנו עומדים היום בפני סוגיה – אדוני, אני לא יכול להמשיך ככה.
בחצי דקה אני לא מספיק להגיד את מה שאני צריך. אנו עומדים בפני סוגיה כבדת משקל וקריטית לא רק מבחינה פוליטית או ביטחונית אלא גם מבחינה אנושית וחברתית. תושבי הצפון, שהיו עד לא מזמן תחת מתקפה רצינית, במצב חירום, מחכים זמן רב למענה ברור ומוגדר מתי יוכלו לחזור לבתיהם ולחיות בשקט וביטחון.
כתבתי הרבה, אבל אני מתנצל שאין לי את הזמן. אני רק אגיד בשתי מילים: זה בנושא הבריאות – האם יהיו רופאים, בנושא התחבורה, בנושא החזרה ללימודים, בכל כך הרבה נושאים, שבסוף צריך לשבת, לעשות ישיבה – – –
אני אומר, תבדקו, מאיר. מאיר, אתה מכיר אותי יומיים? אתה מכיר אותי יומיים? נכון אתה מכיר אותי יומיים?
אני לא מדבר ככה, אבל אם דיברתי, כנראה שבדקתי את זה.
אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לעשות ישיבה מסודרת ודיון מעמיק על כל נושא החזרה ושיקום הצפון. תודה רבה.
461 מילים של אברהם בצלאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.