קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך בברוכים הבאים את החברים מתוכנית מנדל לצה"ל, חברים טובים, שעושים דברים טובים למען עם ישראל. זאת גם ההזדמנות להודות לכם על כל פועלכם. תמשיכו תהיו גם תלמידים טובים, ולא רק במה שאתם עוסקים בו. תודה רבה לכם.
עושים עבודה נהדרת, וימשיכו. תודה, תודה.
חבריי חברי הכנסת, ידידי עודד פורר הציג פה את ההצעה, שבאמת, אנחנו מובילים ביחד. את ההצעה קיבלתי גם – כמו שהוא הזכיר – מזאב אלקין, שהיום הוא שר. השר זאב אלקין, שמנכ"ל משרדו ישב אצלי ואמר לי: שמע, חייבים. אביעד פרידמן, מנכ"ל משרדך, יודע. אני לא יודע אם לקחת אותו עוד פעם או לא, אבל אני יודע מה היה אז.
ההצעה הזאת באמת באה לתקן. בעצם, כיום יש לנו מקלטים בכל רחבי הארץ, אבל מה קורה? כשהגענו ב-7 באוקטובר לפתוח מקלט – אתה לא מצליח לפתוח אותו. יש חפצים שחוסמים אותו, יש חפצים, ובמחילה מכבודכם, לפעמים גם הפכו את זה לאיזו מכולה של זבל. ואז, ברגע שאנשים רצים למקלט – אולי יש כאלה שמתו בכניסה למקלט, במקום שהיה אמור להגן עליהם, שם הם מתו. ההצעה באה בעצם גם לתת לרשויות המקומיות, להרחיב את הסמכויות שלהן מבחינת קנסות ומבחינת הסדר. יותר מזה, בהצעה הזאת, אם למדינה יש מקום שיש בו מקלט, הרשויות יוכלו לקנוס גם את המדינה בעניין. לא יכול להיות שהמדינה תהיה מחוץ למשחק הזה.
אני חושב שאנחנו צריכים גם להרחיב את זה שכשמשיתים את הקנס, הקנס ילך לטובת תפעול המקלטים האלה. אני אומר פה אמירה למדינה: כמו קרן הניקיון – אנחנו לא יודעים עדיין מה עושים עם הקרן, אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה קרן הניקיון, אנחנו רוצים שזאת תהיה קרן אחרת, שלא תהיה בממשלה אלא ברשויות המקומיות.
אגב, אם העירייה למשל מחזיקה מועדונית שם, אין לי בעיה עם זה, כי המקום תמיד פתוח ותמיד נמצא. אנחנו יודעים איפה המפתח נמצא בשעת חירום, ואין בעיה שיהיה פתוח, שיהיה נגיש ושיהיה מסודר. אבל לא יכול להיות שאתה בא ופתאום אתה מוצא אנשים שלא מצאו איפה לישון, אז הם עורמים שם את כל הזבל שלהם, או שברגע אחד אנחנו באים וכל השכנים דוחפים לשם כאילו זה מחסן מרכזי. זה לא יכול להיות, זה לא יכול להימשך, הדבר הזה.
ולכן הסמכות פה על העירייה, והדרישה גם מהעירייה שתלך ותאכוף את זה. אבל אמירה פה לממשלה: זה לא מוריד מהממשלה אחריות לממן עוד מקלטים ועוד מיגון – מיגון הצפון ומיגון הדרום. דווקא אחרי 7 באוקטובר, צריך לקחת עוד כספים, להוסיף ולא לגרוע. לא יכול שבצפון לא מטפלים לך במיגון בגלל שעכשיו מפונים שם, אז לקחו את הכסף הזה והקפיאו אותו. אל תקפיא אותו. קח את הכסף, שים אותו במקומות קצת יותר מרוחקים, שגם הם נמצאים תחת איום.
למה הדבר הזה קורה? השר זאב אלקין, היום אתה בממשלה, ואני יודע שהדבר הזה חשוב לך. אגב, משרד השיכון נתן במלחמה גם בשביל זה, אבל כמה הוא נתן? כמה שהוא יכול. זה כלום. צריך לעשות שאותם אלה שכרגע לא נמצאים ביישובים שלהם – לקחת את הכסף שם ולמגן. אם אפשר, למגן שם עכשיו, ואם לא, לא להמשיך עם הכסף לשנה הבאה; כמה שיותר לקחת ולמגן היום.
לכן אני רוצה לבקש, קודם כול להודות גם לחבר הכנסת השר משה ארבל, שכשהגיעה אליו ההצעה הזאת, הוא מייד שחרר ואמר: אין שום בעיה, זו הצעה טובה. זה יעבור לחבר הכנסת יעקב אשר, לוועדת הפנים, ואני מבקש גם ממנו שיקדם את זה. זה חוק חשוב, חוק מציל חיים, ולא נצטרך לרוץ אחרי החוק הזה. אני חושב שזה חוק של קואליציה ואופוזיציה, משהו להצלת חיים. כולנו יחד נעשה זאת למען עם ישראל. תודה רבה.
570 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.