אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר. איפה השר?
כן. אני מתכבד להציג את הצעת החוק הזאת. אני חייב לומר, היושב-ראש, שזאת הצעת חוק שהתגלגלה בכמה כנסות, שניסו לטפל בנושא הזה, אבל בכנסת הזאת, אני חייב לומר בצער, נושא המקלטים הפך להיות אירוע אמיתי שאנחנו חיים אותו יום-יום. באזורים מסוימים, לצערי, המקלטים הציבוריים לא היו נגישים.
חשוב לומר שאם מתייחסים לצפון, לתוכנית מגן הצפון, שבזמנו אושרה בממשלה כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון – אחר כך חידשנו אותה, כשהיינו בממשלה הקודמת. כשר אוצר הוא תקצב אותה. לצערי, בממשלה הזאת התקציב הזה חוסל, אבל באו גופים פילנתרופיים ואמרו: אנחנו רוצים לשפץ את המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות האלה, נכנסו ועשו פעולה, אני חייב לומר, בעיקר הקהילה היהודית מבריטניה, שתרמה הרבה מאוד כסף, ועשו פעולה במקלטים ברשויות מקומיות בצפון, במקלטים ציבוריים של בניינים, תיקנו אותם, שיפצו אותם וסידרו להם את השירותים, את הביוב ואת יכולת המקלט לקלוט את יושבי הבניין.
אבל מה הבעיה? הבעיה היא שבתוך עמנו אנו חיים. כל מי שחי בבית משותף עם מקלט ציבורי יודע שמהר מאוד המקלט הציבורי הופך להיות מחסן, מועדון, מקום למסיבות, או פשוט דוחפים בו את כל מה שלא היה לו מקום בבניין. אז גם מערכת הביוב לא עובדת, והוא לא הופך להיות מקום שהוא היה אמור להיות – מקום שמציל חיים.
הצעת החוק הזאת באה בעצם לתת את הקומה הנוספת. אחרי שבוצעו שיפוצים במקלטים, אחרי שהכשירו אותם והשמישו אותם, צריך שיהיה עליהם פיקוח; צריך שהבניין לא יהפוך את המקלט למה שהוא לא מיועד להיות. לשם כך נדרשה הסמכה חוקית לרשויות המקומיות. זאת מטרת החקיקה הזאת – לאפשר לרשות המקומית לבצע ביקורות במקלטים האלה, לוודא שהם אכן נשמרים כמו שצריך; ככל שלא, גם לתת קנסות לוועדי הבתים שלא שמרו את אותו הנכס או החזיקו אותו כמו שצריך. אגב, כשבונים בניין, על פי ההיתר אתה חייב לבנות ממ"ד, אתה חייב לבנות מקלט ואתה צריך גם לדאוג שהמקלט הזה יהיה שמיש לייעודו.
אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי, שהוביל את הצעת החוק הזאת יחד איתי. העובדה שהקואליציה והאופוזיציה מובילות את הצעת החוק הזאת מראה את החשיבות שלה; גם לחבר הכנסת אלקין, שבהיותו חבר כנסת חתם על הצעת החוק הזו יחד איתנו, ועכשיו אני מניח שהוא יענה עליה כשר במקרה הזה. אני מבקש לקדם אותה לקריאה שנייה ושלישית ולהכניסה לספר החוקים מהר ככל האפשר. תודה, אדוני.
366 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.