מחירי הקרקעות המופקעים בגליל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, הגיעו מים עד נפש. בניגוד למדיניות הממשלה ולכל היגיון לאומי, המחירים שגובה רשות מקרקעי ישראל בעבור קרקעות הולכים ומאמירים ביישובים היהודיים בגליל. היהודים הם מיעוט של כ-20% בגליל. יש לעניין הזה השלכות גיאו-אסטרטגיות קשות ביותר.

ואני עומד כאן היום אחרי שאני בתוך הקרביים של העניין הזה כבר יותר מדי זמן, לאחר שאילתות, הצעות לסדר-היום, דיונים אצל ראש הממשלה, גם בנוכחותך, אדוני השר, ואחרי שמועצת מקרקעי ישראל הכפופה אליך, אדוני השר, במעמד ראש הממשלה, אישרה מתווה הנחות של 90% הנחה בקרקע לחיילי מילואים במרץ האחרון, חשבתי לתומי שהגענו אל המנוחה והנחלה. אז חשבתי.

אבל אז הועלו מחירי השומות של הקרקעות, מה שהפך את מתווה ההנחות לאות מתה. למה? למה? אני באמת שואל למה. שומות שהתפרסמו לפני שבוע ביישוב יובלים בגליל המרכזי – 1.5 מיליון ש"ח לפני פיתוח. לפני חודשיים שומות דומות בשכניה. התשלום, אחרי כל ההנחות לחיילי מילואים מחוסרי דיור: מיליון ש"ח לפני מע"מ ולפני מס רכישה.

אלה היישובים של המיעוט היהודי הקטנטן בגליל. ומה קורה אצל השכנים? הרוב הערבי המוסלמי הענק – לדוגמה, בכאוכב אבו אל-היג'א, קילומטר אחד בקו אווירי משכניה – שם מחירי הקרקע של 650 מטר רבוע הם 50,000 שקל לשלוש יחידות דיור, 17,000 ליחידה.

50,000 בכאוכב ומיליון בשכניה וביובלים, וכל זה לפני מע"מ ולפני מס רכישה. המיעוט היהודי משלם פי 30 יותר. ביודפת הצמודה לכאוכב, שומה של 900,000 על מגרש של שליש דונם.

תראה, בבקשה. אגב, אני לא בא לקחת מאף אחד אחר. אני רק אומר למה המחירים פה כאלה גבוהים. אין לי טענות. המחירים פה שיהיו מה שיהיו, אבל המחירים פה הם מטורפים.

אני לא בא לקחת יותר. אני רוצה שליישובים היהודיים יורידו.

לא. ברהט לא מיליון שקל.

סליחה.

לא שמעתי מה אמרת. אם תרצה, אחרי זה אסביר לך.

אני משווה שומות של קרקעות באזור שמדינת ישראל מגדירה אותו כאזור עדיפות לאומית, שהיא רוצה לפתח אותו. אז איך יכול להיות שהמחירים הם מטורפים?

שומה של קרקע נגזרת מהרבה דברים, ועוד מעט אני אגע בזה. שנייה, אני אגע בזה.

אם אתם רוצים עוד דוגמה, למשל, באזור טובא-זנגרייה 20,000 ש"ח. לעומת זאת, בכפר הנשיא, לא רחוק משם, 259,000 ש"ח – פי עשרה, יותר מפי עשרה. ככה מאבדים את הגליל, ככה מתעללים בציבור המשרת.

ואדוני השר, זה אצלך, זה שלך. אני כבר שמעתי – אני באמת שמעתי כבר כל התירוצים. השמאים הם בכלל גורם חיצוני ומקצועי – – –

הפריעו לי קצת, ואני קצת גלשתי. יש דברים שגם מבחינה ציבורית חשוב שהם ייאמרו. זה לא ייקח עוד יותר מדקה.

זה לא ייקח יותר מדקה. אתה מכיר את הנושאים האלה. אלה נושאים מאוד מאוד חשובים. אתה יודע מה, אברהם בצלאל לא נמצא פה, אז תן לי, לא את כל הזמן שלו, דקה ממנו.

אדוני השר, עליי זה לא מקובל. כל העניין הזה, זה לא חיצוני ולא מקצועי. זה לא עניין לשמאים, זה עניין למדיניות ציבורית. עובדה היא שכשרוצים במועצת מקרקעי ישראל, הם יודעים לקבע שמאויות. יש טבלאות של שמאויות שאתם קובעים במשרד. למשל, הזכרתם את רהט – ברהט יש שמאויות של 4,000 שקל, בחורה – 3,400 ו-3,500 שקל. מילא שהתושבים היהודים שמשרתים בצה"ל ומשרתים במילואים לא מקבלים מחירים כאלה – זה מה שהיה צריך להיות – אבל אי-אפשר לקבוע שומות נורמליות?

אדוני השר, תנחה את מועצת מקרקעי ישראל לקבוע שומות הגיוניות וסבירות בטבלאות. ואם מנכ"ל רמ"י מר ינקי קוינט לא מעניין, מסיבותיו, לקיים את מדיניות הממשלה, שילך הביתה ומהר. שני משפטים ואני מסיים.

בנוסף, אני קורא לראש הממשלה מכאן, לקבל החלטת ממשלה ברורה ונחרצת להנחות את מועצת מקרקעי ישראל בסעיפים האלה: הנחה בקרקעות ליוצאי צבא, בדגש על מערך לוחם ותומכי לחימה; הגדלת גובה המחירים לתקרת הנחות; הכרזה על הגליל כולו, או לפחות הגליל המרכזי, כאזור עדיפות לאומית א'; העמדת ההסדר כך שיעמוד לתקופה של עשור לפחות, בלי כל מיני תנאים והתניות.

כל זה אינו עומד בסתירה לפעולה הנדרשת ממך, אדוני השר. אני יודע שזה חשוב לך, אני יודע שארץ ישראל יקרה לך. זה צריך לעבור. אני קורא לכולם להצביע בעד, ואני לא ארפה. זו המחויבות שלי. תודה רבה, וסליחה על שהארכתי.

אני רוצה להתייחס. זה לא רק עניין של שמאות. אני שוב אומר, אני דווקא אדם שמאמין בשוק חופשי אבל פה זה לא שייך לשוק חופשי ולא שייך לשמאי הממשלתי. יש שמאויות, כמו שאמרתי קודם, שקובעת מועצת מקרקעי ישראל. יש פה עניין של מדיניות ציבורית. ברהט קבעו 4,000. בחורה – 3,400, 3,500 שקל. זאת אומרת, כשרוצים אז קובעים משהו. דבר נוסף – – –

לא צריך לדבר עם השמאי, זה מה שאני מסביר, אם תרצה, אסביר לך אחר כך.

אתה עונה לי. אתה מפריע לי, ואז אתה מתפלא שאני מתייחס אליך. אני אומר, זה דבר אחד. והדבר השני, מצופה מאדם, מפקיד ציבור שבא ורואה שהמדיניות של הממשלה להביא הנחות בקרקעות שחיילי המילואים יוכלו ליהנות מזה – אם המחירים קופצים אז צריך להרים דגל אדום. לא צריך לחכות שאותם חיילי מילואים יחזרו ויראו ששום דבר מעצם אותה הנחה שראש הממשלה החליט עליה, שמועצת מקרקעי ישראל החליטה עליה – שבסוף לא מקבלים כלום. הדבר הזה לא יכול להימשך. אני לא מתכוון להרפות מהעניין הזה. אני מבקש מכולם להצביע בעד ואנחנו נדון בזה לעומק בוועדת הכלכלה. תודה רבה.