קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, זה לא הנושא היחידי שבו, לצערנו, מדינת ישראל מככבת בראש הטבלאות. בכל הקשור למספר נספים בתאונות דרכים המספר אכן מזעזע, והוא מחייב קבלת החלטות. זאת אומרת, כדי למגר תופעה, או כדי להילחם בתופעה, או כדי לטפל בתופעה שנראית בעייתית מאוד, צריך לקבל החלטה, ובהתאם להחלטה גם ליישם בשטח את כל מה שצריך לעשות כדי לצמצם את התופעה. המספרים המזעזעים של הרוגים בתאונות דרכים – והגענו כמעט ל-400, שזה איום ונורא, זה מזכיר גם את המספרים האיומים של הפשיעה – גם שם אין החלטה להילחם בפשיעה, ועל כן לא רואים שהנושא מטופל והמספרים יורדים. בנושא תאונות הדרכים – האמת שזה נושא שצריך להיות בדחיפות מיידית של מי שמופקד על חייהם של אזרחי המדינה גם בכבישים.
אומנם הנושא קשור בהרבה מאוד סיבות – בין היתר כמובן תשתיות, כבישים, הגברת מודעות, פעילויות ברמת הרשויות המקומיות, בתוך בתי הספר, בין התלמידים, בכבישים, כמובן גם אכיפה – אבל כל זה מחייב גם תקציבים וגם רצון; שמישהו יקבל החלטה שהוא רוצה לעשות את זה, והוא יתחיל לעשות את זה, כי אז אנחנו נתחיל לראות שוני.
בסטטיסטיקה המזעזעת של מספר ההרוגים בתאונות הדרכים, מספר ההרוגים בחברה הערבית עולה על השיעור שלנו בסך כל תושבי המדינה. זאת אומרת, אם המספר שלנו הוא 20% מסך כל אזרחי המדינה, והנהגים קצת יותר, בתאונות דרכים אנחנו מעל 30%, וזה גם בגלל הכבישים, בגלל התשתיות, בגלל חוסר השקעה במודעות, ועל כן צריך לעשות את זה מתוך קבלת החלטה. מישהו צריך למגר את התופעה המדאיגה הזאת. תודה רבה.
237 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.