קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סגן השר כאן? אדוני סגן השר, חברי וחברות הכנסת, אליק אוסטר, אחיו של סרן איתן אוסטר, זיכרונו לברכה, שנפל בלבנון לפני כמה חודשים, נוהג לבקר לעיתים תכופות את קברו של אחיו בהר הרצל. ביום שישי האחרון אליק נסע על אופניו לבקר את אחיו בהר הרצל, ונפגע מאוטובוס.
מאז הוא מאושפז כשהוא מורדם ומונשם. עוד פעם אני אזכיר, אחיו של אליק נהרג בלבנון. אליק עלה עם אופניים להר הרצל לבקר את הקבר שלו, אוטובוס פגע באליק, ומאז הוא מורדם ומונשם. לאליק יש בן זוג, שלושה ילדים, וכולנו מתפללים לרפואתו השלמה במהרה. לצערי, ולצערנו, אליק הוא דוגמה קשה אחת לאלפי משפחות, אלפי משפחות מתחילת השנה, שיקיריהן נפגעו, ומאות משפחות שיקיריהן נהרגו בדרכים במהלך השנה החולפת. כולם כתוצאה מתאונות הדרכים.
בכל שבוע אני עולה ומקריא כאן – זה בסדר, כל הצעקות האלה בדיוק מוכיחות שלאף אחד לא אכפת מתאונות הדרכים. כולם מתעסקים – אני לא יודע מה היו החוקים היום – במתן חסינות, בדאגה לראש הממשלה, אבל את אף אחד לא מעניינים האנשים שמתים בדרכים. בכל שבוע אני עולה ומזכיר את פרטי תאונות הדרכים, את מספר ההרוגים. בכל שבוע אני מחשב כמה משפחות איבדו את יקיריהן. האם השבוע יהיו שמונה? אולי שלוש? כמה ילדים נהרגו השבוע בדרכים? בכל שבוע אני מנסה להראות לכנסת הזאת שיש דברים חשובים יותר מהשטויות שלפעמים מתעסקים בהן כאן.
אי-אפשר לעכל את העובדה שאנחנו כל כך קרובים לעבור את רף 400 ההרוגים מתחילת השנה, השנה הנוראית ביותר ב-20 השנים האחרונות. זה מספר כל כך גדול, ויש בתוכו מאות סיפורים של אבל, של קושי, ואי-אפשר לצמצם את זה למספר אחד בלבד. אי-אפשר להגיד: הם מתו על קידוש השם, מתו במלחמה, הרגו מחבלים. אלה אנשים שמתו סתם כי הם יצאו לכביש ולא חזרו.
עליתי היום לא כדי לספר לכם כמה המצב רע – את זה אני אומר מספיק – אלא אני רוצה להגיד לכם שהוא יכול להשתפר אם רק תתעוררו, אם רק הממשלה תתעורר, אם הקואליציה תתעורר, אם השרה לבטיחות בדרכים תתעורר. אנחנו יכולים להוריד את מספר ההרוגים, אבל אנחנו צריכים בשביל זה לעשות כמה דברים: עלינו לחזק את מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לתת לה סמכויות וכלים אפקטיביים; עלינו להחזיר את תקציבי החינוך התעבורתי; עלינו לבחון את מערך הכשרת הנהגים ולשנותו; עלינו לפעול לקידום המודעות בחברה הערבית, שם שיעור ההרוגים גדול אף יותר; עלינו להשקיע בתשתיות, לשפר את אמצעי הבטיחות בכבישים – אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש – עלינו לקדם את הפרויקטים המורכבים בתחבורה הציבורית, להפסיק להזניח אותם; עלינו לעודד כניסת טכנולוגיה מצילת חיים ואת הקדמה בכבישים – רכבים אוטונומיים, רחפנים; אלה לא סתם דמיונות; זה העתיד. עלינו ועלינו ועלינו – אבל אין כמעט אף אחד שעושה, אין כמעט אף אחד שעוזר, אין אף אחד שזה מספיק חשוב לו. אין פה חמלה, אין פה אכפתיות, אין פה חזון, אין לקיחת מנהיגות. אין מנהיגות. אתם מכירים את זה? זה גם כאן, בתחום תאונות הדרכים.
משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, לא באופן מפתיע, בחרה לא להגיע לדיון הזה. היא שלחה את סגן השרה, שאני מאוד מעריך. אדוני סגן השרה מקלב, אני אודה לך אם תעדכן את השרה במה שכולם יודעים שצריך לעשות, בכל העולם ובמדינת ישראל. רק על תעבדו עלינו בעיניים. לאזרחי ישראל ולמשפחות השכול בדרכים מגיע יותר. תודה.
514 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.