אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהחוק הנדון הוא חוק חשוב. אלא שהחוק לא נדון בוועדת השרים לענייני חקיקה ולא נתקבלו עמדותיהם של אנשי המקצוע. על כן לא ניתן לתמוך בשלב זה בחוק. במידה שהחוק יעלה לוועדת השרים, נדון בחוק, ולאחר שנשמע את אנשי המקצוע, נקבל החלטה.
לפיכך, אני מבקש מהכנסת – – –
אני זוכר שבזמנו היא התנגדה. אני לא יודע מה עמדתה עכשיו.
טוב, חברים, אני רוצה לספר לכם שהשבת האחרונה הייתה שבת חיי שרה. היינו בחברון, עיר האבות. היו שם 30,000 ומשהו אנשים. משהו מאוד מיוחד. אני מציע למי שלא זכה להיות בשבת המרוממת הזו בעיר חברון, לבוא ולהגיע לעיר, שהיא בעצם הקושאן שלנו, הזכות שלנו, החיבור שלנו לאדמה הזו. היו שם רבים רבים שבאו לשמוח ולרקוד. וכמובן, כמו ששמעתם כולכם, למרבה הצער והכאב גם היו שיכורים שעשו מעשה שלא ייעשה. הם כל כך לא מבטאים את מה שהיה שם. הם כל כך לא מבטאים את האהבה הגדולה שהייתה שם בין חיילי צה"ל לבין המתיישבים.
אהבה נדירה.
אני יכול להגיד לכם שלא מעט חיילים חזרו משם, בואו נגיד ככה, אחרי שהם קיבלו הרבה ממתקים והרבה חיבוקים והרבה אהבה. וכמובן שצריך לגנות את השיכורים שפעלו בניגוד לציבור הגדול שהיה שם. אני רוצה לבוא ולומר שגם אלוף הפיקוד – – –
אלוף פיקוד המרכז הוא יהודי שמגיע מעלי, כזכור. הוא בעצמו בוגר ההתנחלויות.
אני חושב שבהחלט המעשה הזה הוא חרפה.
ולצבוע את השבת הזו כשבת שזה העיסוק המרכזי שלה, זו בושה לנו שאנחנו מסתכלים כמו זבוב שמחפש את החולשה.
על הדבר הזה אני רוצה לבוא ולומר שאנחנו צריכים לזכור שבשנת 2017 הכריזה אונסק"ו שמערת המכפלה היא אתר מורשת פלסטיני. והדבר הזה, אנחנו צריכים לתקן אותו, מכיוון שגם אם יחפרו קילומטרים בתוך האדמה לא ימצאו פה מורשת של העם הפלסטיני, מסיבה פשוטה – אין עם כזה. לא היה עם כזה. תחפשו מטבע, תחפשו מלך, לא היה דבר כזה מאז ומעולם. ולכן לבוא ולטעון שמערת המכפלה שלנו – כשגם באסלאם מודים שקבורים שם אבות האומה הישראלית – היא אתר מורשת פלסטיני, זה מזכיר את ההחלטה העלובה שהייתה בהאג נגד ראש הממשלה, נגד שר הביטחון לשעבר.
ואנחנו צריכים לזכור, כמו שבן-גוריון בשנת תש"ט, ב-1949 – כשהיו אנשים שפחדו להכריז על ירושלים כבירת ישראל, כשרצו לבנאם את ירושלים, עמד אז ראש הממשלה הראשון ואמר: אם האו"ם רוצה לבנאם את ירושלים, אנחנו נכריז על ירושלים כבירת ישראל. וכך היה, וכך עד היום כולנו מבינים שירושלים היא בירת ישראל.
כשאנחנו מסתכלים על העולם ומפחדים מה הם יגידו, במקום להתקדם בערכים ובמורשת של העם היהודי, אנחנו מפספסים. לכן, כל אתרי המורשת ביהודה ושומרון אנחנו, בעזרת השם, נתקן ונשכלל אותם ונספר את הסיפור המפואר של העם היהודי. כמה גאווה יש בו, כמה חזון יש בו, התמודדות עם קשיים. זו נקודה שמשרד המורשת, בין השאר, משקיע בה. לבד מהתיעוד שאנחנו עושים היום בעוטף עזה, ממגרש הרכבים בתקומה.
אנחנו כותבים היום את הפרק שלנו לדורות הבאים. הפרק הזה לא מתחיל לפני 70 שנה, הפרק הזה לא מתחיל לפני 80 שנה, הפרק הזה מתחיל לפני 3,700 שנה. מי שרוצה חיבור לז'בוטינסקי, מי שרוצה חיבור לאברהם אבינו, הוא זה שיכול לחבר את הקצוות, יכול לאחד את הסיפור המטורף הזה של העם היהודי שעמד כנגד כל הרוחות הסוערות בעולם ויכול היה לעמוד להן.
אחיי ורעיי, אני רוצה לומר לכם, מי שרוצה שהבנים שלו יכירו את חנה סנש צריך להכיר את דוד המלך; מי שרוצה שהילדים שלו יכירו את שרה אהרונסון, צריך להיות מחובר לחשמונאים ולמכבים. הסיפור שלנו לא מתחיל לפני 80 שנה, הוא מתחיל לפני 3,700 שנה. את הסיפור הזה משרד המורשת מספר. ציונות וכמובן, ציונות שהייתה לפני 3,700 שנה.
אני רוצה – יש לנו עוד זמן?
אם כבר נותנים לי כאן לומר עוד כמה דברי תורה, אספר בינתיים על מה שהיה הבוקר. הלכנו לדיון בבית המשפט המחוזי, לדיון שעסק, בעיניי, ברדיפה פוליטית של נגד. נגד מתוק, שבדיוק כפי שביקש עכשיו יושב-ראש האופוזיציה לדלג על המערכת, הלך וניסה להעביר לראש הממשלה מידע שהוא חשב שהוא מידע קריטי, ביטחוני, שמעלימים מראש הממשלה.
הנגד הזה חשב שהמידע הספציפי הזה משמעותי לביטחון ישראל, ומכיוון שהוא משמעותי לביטחון ישראל הוא היה צריך להגיע לראש הממשלה.
העבריינים הם מי שהסתירו את המידע מראש הממשלה; העבריינים הם מי שמנסים להדיח שר.
העבריינים הם מי שמנסים להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. העבריינים הבריוניים הם מי – –
– – שמנסים לפגוע בדמוקרטיה בישראל. אנחנו נגן על הדמוקרטיה ואנחנו נילחם על הדמוקרטיה. תודה רבה לכם ויום טוב.
699 מילים של עמיחי אליהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.