אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי. אני מיניתי אותך. שר הביטחון גנץ הגיש את המינוי. אני כראש ממשלה הבאתי את המינוי. אני מיניתי אותך לתפקידך. כשאנחנו מינינו אותך לתפקידך, להבדיל מנתניהו, אף אחד לא ביקש ממך להיות נאמן אלינו. לא קראתי לך לחדר, סגרתי את הדלת, ואמרתי: אתה צריך להיות נאמן אליי. אמרנו רק דבר אחד: תהיה נאמן למדינת ישראל, ללוחמים שאתה מפקד עליהם ולחוקיה של מדינת ישראל. ואני רוצה להגיד מפה להרצי הלוי: אם אתה יודע שאפשר לעשות עסקת חטופים בעזה ולסיים את המלחמה, ואתה לא אומר את זה בקול רם, אתה מועל באמון שניתן לך ובחובתך ללוחמים, בחובתך לאזרחים, בחובתך לחוק.
ואני רוצה להגיד אותו דבר לרונן בר. לא מיניתי אותך. אני אישרתי את מינויך. הייתי אז ראש הממשלה החליפי. אם אתה לא אומר בקול רם שאפשר לעשות עסקת חטופים, אפשר לסיים את המלחמה, אתה מועל באמון שניתן לך. יש לכם חובה. אם אפשר לעשות עסקה, תגידו את זה בקול רם. אתם לא חייבים נאמנות לנתניהו. אתם לא חייבים נאמנות לממשלה. אתם חייבים נאמנות רק למדינת ישראל, לאזרחיה וללוחמים שעליהם אתם מפקדים.
אפשר לעשות עסקת חטופים. תפקידו וחובתו של הרמטכ"ל להגיד את זה בקול רם. תפקידו וחובתו של ראש השב"כ להגיד את זה בקול רם.
203 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.