אדוני שר הפנים, בוקר טוב. כידוע, החל מהיום בבוקר, אתמול בלילה, יש הסכם של הפסקת אש בצפון. כמי שמתכלל את הרשויות בצפון – אנחנו עדים לדאגה רבה, גם של ראשי הרשויות, גם של התושבים. והיום – פרסומים נרחבים שאין תקציב אמיתי לעזור לאותם תושבים לחזור לבתים שלהם, ואין תכלול גורף לאיך זה הולך לקרות. אנחנו יודעים שיש לנו עכשיו את השר אלקין, שאחראי על המינהלות; את השר וסרלאוף, שאחראי על אותן מינהלות; עוד שר, שאני שוכח כנראה, שגם הוא אחראי על אותן מינהלות. אותי זה לא מעניין. בסוף, שר הפנים אמור לנהל את האירוע, אמור להיות ממונה על כל הרשויות. בינתיים מתקיימים דיונים, פורומים, הבטחות, הרבה הרבה דברים שלא אמורים להתקיים במדינה נורמלית ומתוקנת. אני פה בשביל לייצג את אותם תושבים ואת חלק מראשי הרשויות שדיברתי איתם, שאומרים: אנחנו רוצים כתובת אחת. מבחינתי ומבחינתם, שר הפנים הוא הכתובת. אני רוצה להבין אם יש תוכנית של המשרד איך מתכללים את האירוע הזה, איך מחזירים את תושבי הצפון לבתים שלהם. תודה רבה.
160 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.