קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד השר, אדוני היושב-ראש, העיר נצרת היא העיר הגדולה ביותר בחברה הערבית. היא עיר תיירותית שלא מקבלת יחס של עיר תיירות. בתקופת הקורונה הובטחו לעיר נצרת 30 מיליון שקל בהחלטה בוועדת הכספים בנוכחות שר האוצר דאז – שהיום הוא שר ביטחון, לא יודע מה יהיה בעתיד – כץ. ההחלטה הזאת לא מומשה. יש ערים נוספות, כמו טבריה וצפת למשל, שמקבלות יחס עדיף, אבל לא נצרת. אני לא יודע למה, יכול להיות שבמשרד הפנים יודעים למה.
עכשיו יש מצוקה, משבר. השר הצביע על בעיות ניהול. זה קורה בכל הרשויות. יש מצוקה ובעיה של קואליציה, פעם יש קואליציה, פעם אין קואליציה, ולכן הציבור סובל מכך: פינוי אשפה שנערמת, משכורות כבר כמה חודשים. השאלה היא אם משרד הפנים והשלטון המרכזי יכולים לנטוש את העיר ואת העירייה למצוקותיה ולהגיד: אה, יש אצלכם בעיות, אז לא תשלמו משכורות.
אני דיברתי איתך חמש, שש, שבע פעמים, גם שוחחנו איתך יחד עם ראש העיר. היינו בפגישות, פניתי למשרד האוצר. פעם הצלחנו באישור הלוואה של 11 מיליון שקלים. עכשיו אנחנו מדברים על הצורך, על הבקשה – גם של העירייה, של עלי סלאם, ראש העיר, וגם שלנו – לעזור בתשלום משכורות באופן זמני כדי להוציא את העיר מהמצוקה, אולי לעזור, אתה כשר פנים, כמשרד הפנים. מגיע לעובדים, שעובדים למרות הקשיים, להם ולבני משפחותיהם, שהם יקבלו משכורת. מה עוד שיש החלטה של בית משפט.
מהתשובה שלך, אדוני, יש רושם שאתם הולכים בכיוון – אל הקיר, כמטרה. אני חולק על הגישה הזאת שאתה הצגת, שכתבו לך אותה פקידים בכירים במשרד הפנים. זאת לא הדרך לטפל בעיר הגדולה ביותר – שיש לה מצוקה, אנחנו מודים שיש לה מצוקה, אבל ההיסטוריה אומרת שאתם הזנחתם את העיר נצרת כמו שהוזנחו יישובים ערביים נוספים. יש להם בעיות, הם צריכים לתקן את הטעויות שלהם, בטח שיש טעויות, בטח שיש בעיות, אבל אי-אפשר להעניש אותם בחומרה רבה, חומרת יתר, באמצעות התהליך שאתה הצגת כאן. לעיר נצרת מגיע להיות כמו טבריה, כמו צפת, ואולי קצת יותר – כי אתם הזנחתם. מה שקרוי: העדפה מתקנת מול אפליה בוטה.
319 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.