עיכוב בתשלום שכר לעובדי עיריית נצרת במשך שלושה חודשים

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת תומא סלימאן, אני רוצה לציין קודם כול את חריצותך למען אזרחי ישראל, תושבי ישראל – כן, גם תושבי נצרת, גם תושבי עכו. בהחלט דבר ראוי מאוד לציון. כשאנחנו בלהט הוויכוח הרבה מאוד פעמים מזכירים ומבקרים: מה אתם עושים למען ערביי ישראל? אז כן, אני בהחלט רוצה לציין את עבודתך, יחד עם חבר הכנסת טיבי. יש לנו חילוקי דעות – זה לא סוד – על הרבה דברים, ומותר שיהיו. יחד עם זאת, הדאגה לצרכים האזרחיים היא דאגה ראויה לציון ודאגה חשובה.

אני מודה על השאילתה בנושא החשוב הזה. אני לרגע שאלתי למה היא הופנתה לשר הפנים ולא לשר המשפטים. כיוון שפסק דין חלוט של בית דין לעבודה – הרי שר המשפטים אמור גם כן להשמיע את קולו בעניין, וחובה על רשות מרשויות המדינה לקיים. אבל יחד עם זאת, תפקידי כשר הפנים, כרגולטור ומאסדר של השלטון המקומי כולו, מחייב להתייחס באופן יסודי לסוגיה הזו. כידוע – ועל זה אני בטוח שלא תהיה מחלוקת – החיוב בדבר הלנת שכר הוא חיוב שמופיע כבר בתורה. חיוב במצוות לא תעשה דאורייתא לא להלין שכר עובדים. נאמר בספר ויקרא: "לא תעשֹק את רעך ולא תגזֹל לא תלין פעֻלת שכיר אִתך עד בֹקר". וכן בספר דברים: "לא תעשֹק שכיר עני ואביון מאחיך ומגרך אשר בארצך – – – ביומו תיתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא אליך אל השם והיה בך חטא". מדובר כאן בעבירה חמורה של הלנת שכר, עברה בספר החוקים הישראלי, ועברה שמופיעה בתורה, ואני בטוח שגם בקוראן ובברית החדשה נוכל למצוא מקורות לאיסור הזה. עם כל זאת, יש חומרה מיוחדת בעיכוב שכר שנעשה על ידי גוף ממשלתי, בין אם זה גוף ממשל מרכזי או שלטון מקומי. החובה שמוטלת על גופי ממשל היא גבוהה ביותר, הציפייה גבוהה יותר, והתוצאה הזו של עיכוב שכר של עובדים למשך חודשים היא תוצאה בלתי נסבלת.

אקריא כעת את תשובת המשרד שנוגעת ספציפית למצב הייחודי בעיר נצרת, ולאחר מכן אבקש להשלים כמה משפטים נוספים, ברשותך, אדוני היושב-ראש.

נָצְרַת, אוקיי. איתו אני לא מתווכח. עיריית נצרת נמצאת במשבר פיננסי וניהולי חמור שהוביל לשיתוק כמעט מוחלט של פעילותה. בעקבות מצב חירום שנוצר בעיר נצרת בשל הפסקת פינוי האשפה והמפגעים התברואתיים שנגרמו, הוחלט במשרד הפנים על התערבות מיידית באמצעות תקצוב של למעלה מ-6 מיליון שקלים של אשכול גליל ועמקים לחידוש פעילות פינוי האשפה בעיר באופן מיידי. המהלך נועד למנוע סיכון לשלום הציבור ולשמור על בריאות התושבים.

בעיריית נצרת מונה חשב מלווה. לצערי הרב, נמצאו ממצאים חמורים שמעידים על התנהלות לקויה בניהול מערך הכספים ברשות המקומית. אני לא רוצה, חלילה, להצביע על גורם ספציפי ועל אדם ספציפי, אבל אני כן מעלה את זה על סדר-היום. כשלים אלו הובילו את הרשות לחיסרון כיס משמעותי, קושי בניהול תזרים מזומנים, פיזור של המחאות שיקים לתקופה ארוכה קדימה. בכלל זאת, העירייה נכשלה מלשלם שכר לעובדיה במשך כמה חודשים. האחריות לתשלום שכר עובדי הרשויות המקומיות מוטלת על הרשות המקומית בלבד.

למרות האמור, השקיע משרד הפנים מאמץ מקצועי לקדם תוכנית הבראה ברשות המקומית. תוכנית זו הובאה פעמיים לאישור מליאת המועצה אבל לא אושרה. על רקע מחדלי הרשות המקומית, מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדת חקירה – אני מיניתי, אבל אני גם מחמיא למנכ"ל, כך כתבו; אני חתמתי על המינוי בהתייעצות עם שר המשפטים – ועדת חקירה לבחינת תפקוד המועצה וראש העירייה. כל עוד ראש הרשות ופרנסיה לא עושים כל שלאל ידם למען העובדים, הגמלאים, ותושבי נצרת, אל להם לבוא בטענות לשלטון המרכזי.

להערכת משרד הפנים, בתוך חודשיים-שלושה מקסימום יונחו המלצות ועדת החקירה בעניינה. כצעד ביניים, לטובת תשלום המשכורות, על הרשות יהיה לגבש חבילת צעדים מיידיים, לרבות שיפור משמעותי של הגבייה – גבייה של היטלי השבחה, חיוב של כ-6,000 בתי אב שלא חויבו בארנונה כדין וגבייה בהתאם לתעריפי המינימום הקבועים בתקנות, וחיוב בהתאם לפקודת הפיטורין של נכסים כגון בתי חולים ונכסים עסקיים בניהול מוסדות דת. צעדים אלו, שהינם צעדים בסיסיים ביותר המחויבים בחוק, הם כשלעצמם יסייעו מאוד ביכולת הרשות לשלם שכר לעובדים. מצופה מראש הרשות המקומית, מליאת הרשות המקומית, בעלי התפקידים הסטטוטוריים ברשות המקומית ופרנסיה, שיתעשתו בנדון. ככל שיעשו כן, ימצאו במשרד הפנים שותף ראשון לטובת קידום תשלום שכר העובדים.

כעת, ברשותך, אסביר במה דברים אמורים. האחריות לניהול תקציבי תשלום שכר העובדים מוטלת על הרשות המקומית, ומשרד הפנים לא יכול – ולא נכון שייכנס בנעלי הרשות המקומית. תפקיד משרד הפנים הוא בפיקוד, וככל שהמשרד רואה דגלים אדומים עליו תחילה להזהיר ולהציע את עזרתו והצעותיו, ולאחר מכן, בהתאם לחומרת הדברים, גם להטיל סנקציות על הרשות. במקרה של העיר נצרת, אנחנו לאחר שלב האזהרות. העיר מצויה בקריסה כלכלית, לצערי הרב, ומסרבת לנקוט פעולות פשוטות ומובנות מאליהן של מיצוי הכנסות שהן ברורות בכל עיר אחרת.

ההערכה העדכנית ביותר היא שהרשות גובה רק 40% מחיוב הארנונה לאחר ההנחות, כלומר, מוותרת מראש על רוב ההכנסות שמגיעות לה, עשרות מיליוני שקלים בשנה. גם מספר זה הוא מספר מטעה, משום שהרשות מסרבת לבצע סקר נכסים, ולכן גם ה-100% שמתוכו ה-40% לא כוללים אלפי נכסים חדשים יחסית שפשוט לא נכנסו מעולם לרישומים, ולכן לא מחויבים בארנונה. הרשות המקומית לא גובה ארנונה ממלונות, בתי חולים ונכסים עסקיים של הכנסייה. אני לא מדבר על מקומות קדושים. תעריפי הארנונה ברשות בחלקם מצויים משמעותית מתחת למינימום המחייב בדין. כלומר, גם הארנונה שלא משולמת היא ארנונה נמוכה בהרבה משהדין מחייב ומהארנונה שכל אזרח בישראל ועסק בישראל משלם ברשות מקומית שומרת חוק. נצרת לא מקפידה לגבות היטלי השבחה ואגרות בנייה, לא מטילה קנסות על עבירות בנייה, לא מבצעת אכיפה בתחום, לא מחוקקת חוקי עזר שיאפשרו הטלת קנסות, ולמרות הפצרות המחוז והמטה במשרד הפנים, מסרבת לאמץ את תוכנית ההבראה המאושרת, שהיא מחויבת המציאות, ולפעול בהתאם.

כלומר, הבעיה היא בעיה מערכתית קשה ביותר, גם ברמה המוסרית ולא רק החוקית. יש קושי לדרוש מהשלטון המרכזי – כלומר, מכל אזרחי המדינה – להכניס יד לכיס ולבוא בנעלי הרשות המקומית, שמתנהלת לכאורה בצורה חסרת אחריות לאורך שנים ומסרבת לתקן את דרכיה גם היום.

בנוגע לעובדי הרשות – הייתי יכול לסיים את המענה כאן – התקבלה בתחילת החודש החלטת בית הדין לעבודה שמחייבת את העירייה לשלם לעובדיה וגמלאיה את השכר והגמלאות לחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר, וכן את שאר המשכורות והגמלאות. כלומר, לפחות לגבי היבט זה יש הליך משפטי שמתנהל. בית הדין פסק שעל העירייה לשלם. העירייה מחויבת להתנהל בהתאם להחלטת בית הדין, וככל שלא תעשה זאת, העובדים מיוצגים ודרכם פתוחה לפנות לבית הדין לרבות גם להוצאה לפועל. זה ברמה המשפטית, ולא מצוי על שולחן המשרד אלא על שולחן הרשות המקומית.

למרות זאת היה חשוב לי להניח את המצב הכולל לפני חברי הכנסת, שצריכים להכיר את המצב המורכב לאשורו. כפי שאמרתי, הוקמה ועדת חקירה לבחינת תפקוד המועצה וראש הרשות. הוועדה עצמאית לחלוטין, אנחנו לא מנחים אותה, לא מתווים לה את הדרך ולא אומרים לה מה התוצאה המבוקשת. היא דנה בלב פתוח ונפש חפצה. בסיום עבודתה תניח את ההמלצות – ואני מקווה שכמה שיותר מוקדם – ועל פי המלצותיה והנתונים שיובאו נקבל החלטה לגבי האפשרות למינוי ועדה קרואה וראש ועדה קרואה בנצרת. ככלל, ההעדפה היא שלא למנות ועדה קרואה, בשל הפגיעה בדמוקרטיה, ולכבד את רצון הבוחר, שהביע את דברו. ישנם מקרי קיצון שבהם זה לא מתאפשר. לגבי המקרה הספציפי הזה, כאמור, אני ממתין לממצאי הוועדה ולא אקבל החלטה לפני שנקבל את הממצאים וננתח אותם, תודה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני אשיב ראשון ראשון על שאלתה הנוספת של חברת הכנסת תומא סלימאן לגבי צביעת תקציב ייעודי. הנושא הזה ייבדק על ידי במהלך היום. אבקש גם מגורמי המקצוע – לרבות החשב המלווה – לבדוק, כמובן, מתוך הכנסות העירייה את סוגיית קיום פסק הדין. העירייה מחויבת לקיים את פסק הדין. הצעה מעניינת, אני לוקח אותה לשולחן העבודה, ואני אבדוק אותה, כאמור.

בנוגע לדבריו של חבר הכנסת טיבי, שהעלה בסימן שאלה אם יש איזושהי אפליה ביחס לרשויות שאינן יהודיות, רשויות ערביות. אז אני רוצה, ברשותך, למחות בתוקף על עצם השאלה. אין אצלי יהלומים, אצלי כולם יהלומים מלוטשים. הדלת שלי – והאהבה שלי והקשר הישיר שלי לכל 259 ראשי הרשויות לא מוטלים בספק. יהודים וערבים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים כאחד. המחויבות של משרד הפנים לשלטון המקומי לא רואה מגזר, לא רואה מגדר ולא רואה צבע. אנחנו מחויבים לשגשוג ופיתוח השלטון המקומי, כלל הרשויות בישראל כאחת. מי כמוך יודע גם כמה שעות ומאמץ אני ולשכתי משקיעים לטובת סוגיית נצרת ועוד רשויות נוספות.

באותה נשימה אני אומר שיש אתגר אמיתי ברשויות מקומיות. אני יושב איתם, עם ראשי הרשויות, ואני לא מדבר כרגע על נצרת. אבל יש לנו 60 מיליון שקלים שאני אומר לך שאני מזיל דמעות להחזיר אותם לאוצר בסוף דצמבר. ואתה, כוותיק בחברי ועדת הכספים – 60 מיליון שקלים של מענק מותנה במענק האיזון, שתולה את כסף המענק המותנה בלפחות 80% גבייה, ל-78% פעמים גם מגיעים. רשויות מקומיות שלא גובות ארנונה – לצערי הרב, פעמים רבות זה במגזר – מחזירות כסף לאוצר, והכסף נמצא על הרצפה.

ואני מתחנן, אני אומר להן: חבריי, תבצעו תהליכי גבייה. אנחנו מדברים על 40% גבייה בנצרת, ולהשוות את נצרת במקרה הזה לטבריה ולצפת, על אתגריהן שלהן, זה קודם כול עושה עוול לנצרת. אתה, כתושב טייבה, לא צריך לממן התנהלות כושלת של מחלקת הגבייה בנצרת. הם היו צריכים לבצע גבייה. אתה יודע מה, אני מבין – – –

מסכים, ולזה יש לי תשובה. חייבים לתת הנחות למי שאין לו. את טבלת ההנחות בארנונה ל-2025 אנחנו גם נגדיל. רשות מקומית שנותנת 80% הנחה בארנונה לחלשים נחשבת כאילו היא גבתה 100%. תן הנחה, תפחית למי שאין לו, אבל לא לגבות בכלל, המשמעות של זה – – –

אני אומר שוב: הסוגיה הזו תיבדק לעומק על ידי ועדה בלתי תלויה של אנשים מאוד רציניים. חברי הוועדה – אחד מהם היה מנכ"ל משרד הפנים, יועצת משפטית של רשות מקומית, גזבר של רשות מקומית גדולה, והם יעשו את העבודה. וגם אם יהיו להם שאלות על משרד הפנים, הם ישאלו את השאלות. אבל אני עדיין אומר – אני קורא לא רק לנצרת, אני קורא בכלל לכלל הרשויות בישראל: אתם עומדים עכשיו בסוף נובמבר. תבצעו גבייה אפקטיבית, תגיעו ל-80% כדי שנוכל לתת את המענק המותנה. חראם על הכסף הזה. זה כסף שלא צריך לחזור לקופת האוצר, זה כסף שצריך להינתן לרשויות. וכן צריך לתת, והרשות צריכה ליזום, לעזור למלא טפסים למי שלא יודע, לעזור לתת הנחות למי שלא יודע, למי שאין לו צריך לתת הנחה. ובאותה נשימה – לבצע גבייה אפקטיבית. בסוף, השגשוג הזה של הרשות המקומית – מדברים הרבה על ביזור – – –

ביזור הסמכויות – – –

אני אומר, ביזור הסמכויות הכי טוב והכי משמעותי לשלטון המקומי זה הגדלת הכנסות עצמיות. כשלרשות מקומית יש כסף, היא בעלת המאה והיא בעלת הדעה. ואני באמת מנסה להוביל לשם. אפשרנו לרשויות המקומיות להעלות גם את תעריפי הארנונה למרות המלחמה. יחד עם זאת, נגדיל את גובה ההנחות למי שאין לו. זה המהלך הכי חברתי והכי סוציאלי שיכול להיות – ומאפשר לרשות המקומית גם כן להתנהל.

יחד עם זאת, לגבי ההליכה שלנו, כדבריך, לקיר כמטרה – אין הליכה לקיר כמטרה. יש מטרה אחת: שגשוגה ופיתוחה של נצרת. אני באופן אישי, גם כשר הבריאות לשעבר, ביקרתי בכל בתי החולים בעיר, שעושים עבודת קודש. פרופ' פהד חכים, ידידי היקר, הוא באמת דוגמה ומופת לעובד ציבור, לאיש ציבור מסור. אנשים מסורים, אוהבי אדם. אנחנו מחויבים למקום, וכדי שהמקום הזה יעמוד על הרגליים וישגשג ויפרח אנחנו צריכים לעשות הכול, לתת לו את כל הכלים כדי שהוא יתפקד.

אני רוצה לתת לך את האפשרות גם כן להחמיא לחבר הכנסת ינון אזולאי, שביחד איתך בוועדת כספים עשיתם עבודה מדהימה והבאתם כ-50 מיליון לטובת בתי החולים הללו הפרטיים.

בלי ספק, עשיתם עבודה. שוב פעם, מי כמוני מודע לצורך לצמצם פערים. אנחנו שותפים לצורך ולחובה הזו. יחד עם זאת, באותה נשימה, אנחנו לא יכולים להשאיר רשות מקומית בגביית ארנונה של 40%, זה לא מקובל. זה תהליך – – –

זה לא מצדיק. תן הנחות בארנונה בשנת מלחמה, תן הנחות בארנונה בשנת קורונה, אבל תגבה. תן 80% הנחה אבל תגבה 100%.

לגבי שאלתו של חבר הכנסת רון כץ בעניין מצב הרשויות בצפון. אני בהחלט מודה לך על השאלה. כשממשלת ישראל החליטה השבוע להעביר את תחום האחריות ממשרד ראש הממשלה לשר במשרד האוצר אלקין, אני העליתי בישיבת הממשלה ואמרתי שאני דורש שנדע לעבוד בשיתוף פעולה. הידע אפילו לא נמצא במטה משרד הפנים – אצל רו"ח עינב פרץ, ממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים. היא עובדת ציבור מסורה שקיבלה גם השנה עובדת מצטיינת, ומגיע לה: היא זמינה יום-יום, שעה-שעה, לכל ראשי הרשויות במחוז עם הכי הרבה רשויות במדינת ישראל, עם הכי הרבה אתגרים, ותוכנית אסטרטגית מוכנה נמצאת שם.

אני שמח לומר לך שהפרויקטור, אלוף במילואים צ'ייני מרום, עובד איתה בשיתוף פעולה. גם השר אלקין הבין שלטובת המשימה כדאי לעבוד בשיתוף פעולה, כנ"ל השר וסרלאוף. אני מאמין בעבודה משותפת, היא מכפיל כוח. לשמחתי הרבה, היום היא מתקיימת. אם אני אראה שענייני אגו וכדומה נכנסים פנימה, אני לא אאפשר לזה לקרות. המטרה קודמת לכל קרדיט כזה או אחר. המטרה היא להביא בסופו של דבר לשגשוג כלל יישובי קו העימות, כלל יישובי הצפון.

קראתי ואני קורא גם עכשיו לראש הממשלה לקיים את ישיבת הממשלה הקרובה בקריית שמונה או במטולה, להראות באמת מנהיגות, שאנחנו כרגע עומדים על זה, שבטוח להיות בצפון, בטוח לחזור, ואנחנו מחויבים להביא לשיקום מהיר ויעיל. השבוע גם גורמי מינהל התכנון סיירו בצפון כדי לראות תהליכים בתכנון ובנייה – אם אנחנו יכולים להקל, אפילו להביא חקיקה מהירה לכנסת כדי לאפשר תכנון מהיר בפטור מתוכנית כמו שעשינו בדרום, לטובת שיקום של אותם היישובים. אנחנו קשובים לאירוע הזה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה יחד עם כלל הגורמים. תודה רבה.