אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, האמת היא שאני שקלתי כן לתמוך בהצעת החוק, עד שגיליתי שאין בה תחולה רטרואקטיבית, כי אם הייתה בה תחולה רטרואקטיבית, אז היינו מטילים סנקציות על מי? על בנימין נתניהו, שהניף את דגל פלסטין במעון ראש הממשלה בבלפור, וככה גם היינו פותרים את בעיית מימון המעונות.
אבל עכשיו ברצינות, חבר הכנסת ואטורי, אני לא יודע לאיזו מגירה להכניס את החוק שלך – למגירה של הצעות החוק הצבועות, המטופשות או המרושעות? למה צבועות? כי הממשלה שאתה תומך בה מקיימת כל יום אין-ספור קשרים פוליטיים וצבאיים עם הרשות הפלסטינית. אז הממשלה שלכם תנהל כל היום קשרים עם הרשות, אבל מי שמניף את דגל הרשות הוא פושע. אז קודם כול, ההצעה צבועה.
אחר כך, ההצעה – תסלח לי – מטופשת. תאמר לי, מה אתה חושב, שאם תשחק פה בדגלים אז אתם תעלימו מיליוני פלסטינים שגרים כאן?
מה אתם חושבים, שבכל מיני קונצים מטופשים אתם תעלימו פתאום את העובדה שיש כאן מיליוני פלסטינים – –
– – שצריך בסופו של דבר להגיע איתם, למרות הכול – למרות כל נהרות הדם והמהמורות וההיסטוריה, צריך בסופו של דבר להגיע איתם לדרך – –
– – שתאפשר לשני העמים הללו לחיות בארץ המובטחת.
ההצעה שלך היא גם מרושעת, כי לעמוד כאן ולומר לאנשים שמה שהם חווים כאסון לאומי של העם שלהם זה בעבורם נס – כבן לעם היהודי, על כל מה שאנחנו עברנו, לומר לאנשים: האסון שלכם ושל המשפחות שלכם, שאני חושב, כציוני, שקשור בחוסר היכולת של המנהיגות שלהם לקבל את תוכנית החלוקה – –
– – אבל לומר לאנשים האלה שהאסון, שהוא גדול בעיניהם, הוא נס – –
– – רק אדם מרושע שלא יודע מהי המורשת של העם היהודי יכול לומר.
ולכן, על אפכם ועל חמתכם, ולמען הילדים והנכדים והנינים של כל מי שחיים בין הירדן לים – –
– – יבוא יום ועל שני תרנים סמוכים יתנוססו דגל מדינת ישראל – –
– – מדינה יהודית ודמוקרטית – –
– – ודגל העם הפלסטיני.
יהיה גם יהיה. בכך נגשים את ערכיה של מגילת העצמאות, את חזונה של התנועה הציונית – –
– – שגם בימי מלחמת העצמאות כתבה במגילת העצמאות את המחויבות שלה – –
– – להגעה לשלום.
אתם תמשיכו בהצעות החוק המטופשות שלכם, חסרות התוחלת שלכם.
בסוף התקווה, בעבור שני העמים הללו – התקווה תנצח.
369 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.