אני מסכים עם הרוח של הדברים של שר התקשורת, שהוא הוגה ומייסד החוק הזה, שעושה צדק עם החלשים ביותר והופך את קצבת הזקנה ואת קצבת הנכות לכזאת שמאפשרת קיום בכבוד למי שאין לו הכנסות באמת משמעותיות. מי שיש לו פי ארבעה ופי חמישה ופי שישה משכר המינימום, לא באמת זקוק לקצבה, אבל גם הוא יקבל, קצת פחות. אבל אלה שצריכים את קצבת הנכות ואת קצבת הזקנה יקבלו יותר.
אני מקבל את זה שזה דורש עבודת מטה. לי אין ספק ששר העבודה בעד החוק הזה. זו הרוח שלו, זאת הנשמה שלו. בסוף יש לזה השלכות כספיות. אבל מצד אחד, החוק הזה גם חוסך הוצאה וגם מוסיף הוצאה, אבל זה לא בטוח שהוא כזה נטל לקופת המדינה. ברוח האמירה של ראש הקואליציה והשר קרעי ובהיוועצות עם שר המשפטים שנכח כאן, שזה יחזור לוועדת השרים ברוח טובה, עם מגמה לתמוך בחוק הזה, ובתוך שלושה שבועות הוא יובא לפה שנית להצבעה – אני מסכים להצעה ומקבל אותה.
153 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.