הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק וקצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"ג–2023

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ביטון, יש לי פה את התגובה של – – –

יש לי פה את התגובה של שר העבודה, אבל מפאת כבודך אני לא אקרא את התגובה הזאת, כי אני לא מסכים עם חלקים ממנה, בסדר?

חברת הכנסת תמנו, תני לנו לנהל פה דו-שיח פרלמנטרי ענייני. אנחנו רוצים לעשות כאן דברים טובים בשביל עם ישראל, ואני מאמין שהצעת החוק הזו – – –

לא. את מוזמנת – אבל לתת לי להשלים משפט. תשבי.

לא הייתה הצבעה על תגובת הממשלה. אני לא חייב להסכים עם כל מילה שכל שר כותב. מה זה מתנגד לתגובת הממשלה? בוודאי כל פעם שאני קורא פה תגובה של שר, זה לא אומר שאני מסכים איתה. אני אומר, אני קורא את זה בשמו.

אבל אני אוותר על ההקראה שלה, כי אני חושב שאפשר לנסות לעשות כאן משהו טוב. חבר הכנסת ביטון, אני חושב שיש מקום לשנות את המתווה שקיים היום – אני אדבר באופן נקודתי, למשל על קצבת הזקנה. אני לא אדבר על עוד דברים אחרים, אבל אני חושב שאם היום קצבת הזקנה היא x כסף, יש כאלה שיכולים להסתדר גם בלעדיה או גם להפחית להם אותה, כי הם מקבלים הכנסות אחרות – פנסיה, הכנסות אחרות – ויש כאלה שאין להם – – –

אז אני אומר – אבל חברת הכנסת מזרסקי, אני בדיוק מדבר על זה. הצעת החוק הזו שאני כתבתי, קובעת חמש מדרגות, קובעת את זה באופן דיפרנציאלי, מ-20% משכר המינימום ועד 100% שכר המינימום, בהתאם להכנסות האחרות שיש לאותו מבוגר, לאותו זקן.

עכשיו, בזמנו, חבר הכנסת ביטון – –

– – אני לא עשיתי עבודת מטה ויודע מה העלויות התקציביות; זו בעצם קריאת כיוון. זה אומר, בואו ניתן יותר למי שאין לו ופחות למי שיש לו מספיק.

בוודאי, זאת המטרה.

בסוף זאת המטרה. זו אותה גברת בשינוי אדרת. כשאני אומר לתת יותר, הכוונה היא שהוא יוכל לחיות בכבוד. אין פה שאלה בכלל. אנחנו לא חולקים במהות. לכן אני אומר לך – – –

אני איתך. אני עוד פעם אומר, גם לא כל מה שכתוב בהצעת החוק שאני כתבתי חקוק בסלע. זה שקבעתי חמש מדרגות, ככה, שלפתי אותן מתוך – דיפרנציאלי כזה – זה לא אומר שזה באמת הדבר הכי מדויק והכי נכון.

נכון. אז אני חושב שכדאי, חבר הכנסת ביטון, שתקבע – אני מוכן לבוא לישיבה כזאת עם שר העבודה, עם הצוות המקצועי שלו, ובחודש הקרוב לנסות להגיע איתם להסכמה על הכיוון הזה. בעוד שלושה שבועות נעלה את זה שוב לוועדת השרים לחקיקה.

גם אני לא יכול לדעת.

אני יכול לומר לך שהכיוון – בוא, ניכרים דברי אמת, לא? לא אכפת לי. אתה רוצה להביא הצבעה? אף אחד לא יודע על מה מדובר. נצביע נגד.

אני לא יכול להתחייב בשם הממשלה בעניין הזה, כי לא התייעצתי עם אף אחד, ולא יודעים מהי העבודה – – –

גם ראש הקואליציה לא יכול להתחייב בשם הממשלה.

הקואליציה כפופה להחלטות ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין הזה.

חבר הכנסת ביטון, אני חושב שיש מקום לדחות, ובחודש הקרוב לשבת על המדוכה. אני מוכן לקחת חלק פעיל בעניין הזה יחד איתך, לנסות להגיע להסכמות, שזה יעבור בטרומית, ואז, בהתאם להסכמות שהגיעו, נשפר ונשפץ את זה בוועדה. שר המשפטים יריב לוין הסכים לבקשתי להעלות את זה שוב לוועדת השרים בעוד שלושה שבועות, אחרי שנשב על המדוכה.

אני אומר לך – הרצון שלי לתמוך בזה. בכל מקרה, אתה יודע מה, בוא אני אתחייב לך – אני בכל מקרה יכול לומר – – –

חבר הכנסת ביטון, אני לא אתנגד להצעה הזו בוועדת השרים.

אני אעזור לקדם, ובסופו של דבר אם נגיד לא נצליח לשכנע באף מתווה דומה לזה את שר העבודה, אני לא אתנגד להצעה.

בסדר. אנחנו ננסה – – –

בדיוק. אנחנו ננסה לעשות את הכי טוב. לכן אני מציע לדחות את זה, ושבחודש הקרוב נשב על המדוכה.

בבקשה, בוא. בבקשה. תודה.