קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, היום אנו מציינים 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים, ציון דרך היסטורי שלא ניתן להמעיט בחשיבותו במאבק של העם היהודי על עצמאותו. הכרזת המרד באה על רקע תקופה קשה ומורכבת, שבה העם היהודי בארץ ישראל נאבק על עתידו, כשברקע ממשלת המנדט הבריטי הגבילה את עליית היהודים והקשתה על התבססות היישוב היהודי. מרד האצ"ל סימן שינוי מהותי באסטרטגיית המאבק הלאומי – מעבר מפעולות מחאה והתנגדות פסיבית לעמדה נחושה ופעולה אקטיבית מול שלטון זר. ההכרזה על המרד לא הייתה צעד פשוט אלא ביטוי לאומץ לב ולתעוזה בלתי רגילה של לוחמי המחתרת, אשר פעלו מתוך תחושת שליחות עמוקה ואמונה בזכות ההיסטורית של העם היהודי לשוב לארצו ולהקים כאן מדינה עצמאית.
לוחמי האצ"ל, ברוחם הנחושה ובאמונתם בצדקת הדרך, הקריבו את חייהם למען חירות העם ומימוש חזון הציונות. פועלם תרם תרומה ייחודית ליצירת הלחץ שהוביל לשינוי היסטורי, להכרזת מדינת ישראל. יום זה מזכיר לנו את גבורת הנוער והלוחמים, שפעלו מתוך הקרבה אין-סופית, ואת הערכים שהנחו אותם: נחישות, מסירות ואהבת המולדת.
אדוני היושב-ראש, ברגע זה אני רוצה להזכיר גם את אחי מקסים, זיכרונו לברכה, לוחם גולני, שנלחם על שחרור מוצב החרמון. אחי מקסים, זיכרונו לברכה, נלחם ונפצע בניסיון הראשון לכבוש את מוצב החרמון. הוא נפצע וביקש מבית החולים להשתחרר. הוא אמר: אנחנו חייבים להשלים את העבודה. הוא השתחרר, חזר לגולני, ובניסיון השני הוא היה בין הלוחמים הנועזים ששחררו את מוצב החרמון במבצע קינוח. ופה אנחנו רואים בעצם איזה נוער מדהים היה לאורך כל הדורות, איזו נחישות ואיזו הקרבה הייתה להם. לימים הוא נהרג במובלעת הסורית. אנחנו רואים פה מה האצ"ל, איזו נחישות הייתה להנהגה הראשונה שהעם הזה זכה בה להגיע לציון. בזכותם ובזכות רבים כמותם אנו עומדים כאן היום בכנסת ישראל הריבונית, חופשיים ובטוחים במדינה יהודית משגשגת. תודה, אדוני היושב-ראש.
287 מילים של מישל בוסקילה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.