ציון 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, ציון ימים מיוחדים זה איזשהו רגע שבו אנחנו מסתכלים לאחור כדי להבין מה אנחנו יכולים ללמוד בימים האלה ממה שהיה בעבר. לציין 80 שנה להכרזת מרד האצ"ל על הבריטים – אירוע חשוב שאני חייב לומר שיש לו חלק נכבד ביכולת שלנו לחיות כאן במדינה עצמאית וריבונית – אי-אפשר בלי כל התהליכים שעברו על היישוב באותה העת. כל הוויכוחים, כל המלחמות – וברוך השם, במלחמות היהודים העם הזה מצוין. את זה אנחנו עושים נפלא.

דווקא בתקופה הזאת – ואני אומר את זה לחבריי שיושבים מימין ומשמאל – צריך לחזור לדוקטרינה שקבע מי שהיה מנהיג האצ"ל, מי שהכריז את המרד, מנחם בגין. וכשהולכים לספרו של מנחם בגין "המרד", יש בו הרבה מאוד פסקאות ששווה לקרוא אותן, אבל אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהקריא קטע אחד ממה שהוא כותב על מלחמת האחים: הבריטים התנבאו כי עם סילוק שלטונם תפרוץ מלחמה בין הערבים ליהודים. הדבר היה תלוי בהם, בבריטים, והמלחמה הזאת פרצה. אך הבריטים התנבאו והתנחמו בסתר ליבם כי עם עוזבם את הארץ תתלקח מלחמת דמים בין היהודים עצמם. הדבר לא היה תלוי בבריטים והמלחמה הזאת לא פרצה.

"שני גורמים הצילו את האומה מאסון המלחמה הפנימית: ראשית, לא חינכנו את לוחמינו לשנוא את יריביהם, אף על פי שיריבינו חינכו את חבריהם לשנוא אותנו. שנאה חד-צדדית היא איום לשלמות האומה, שנאה הדדית מביאה למלחמת אחים. ואנחנו לא שנאנו. כל פעם שראינו את גילויי השנאה אלינו – נדהמנו. התיתכן שנאת אחים כזו? שאלנו את נפשנו ולא העלנו על הדעת כי 'שם' נאמר שאין אנו אחים. גם בימי הרדיפות הנוראות קראנו לנוער שלנו לא לשנוא אלא לזכור כי עוד נעמוד בחזית אחת עם אחינו המוטעים נגד אויב משותף. לא ייפלא אפוא כי בבוא היום לא היסס צד אחד לירות בנו ולירות אפילו בפצועינו, ואילו הצד השני, ידו לא התרוממה אפילו להפנות ולהפעיל נשק נגד... אח".

מנחם בגין, כששאלו אותו איך ירצה שיזכרו אותו, אמר שהוא לא רוצה שיזכרו אותו על הרבה מאוד דברים גדולים שהוא עשה כראש ממשלה, אלא על ההחלטה שלו כמפקד האצ"ל על אלטלנה לא לירות בחזרה ולמנוע מלחמת אחים, ובפירוש זו צוואתו: מלחמת אחים – לעולם לא. אז אם אנחנו מציינים היום 80 שנה להכרזה על מרד האצ"ל, ואני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, המקום שלי במליאה – אני יושב במרכז. אני רואה את הצד הזה ואני רואה את הצד הזה, ואני שומע את ההשתלחויות כשעולים לכאן – – –

ישבנו שנינו אחד ליד השני. אני שומע את ההשתלחויות של אלה שעולים לכאן מכל הצדדים, ושאף אחד לא יבוא ויגיד: הצד השני הוא הלא-בסדר – – –

אני אומר את זה לחברים שלי באופוזיציה ולחברים שלי בקואליציה, ויש לי חברים גם בקואליציה. אתם עומדים על הדוכן הזה ונלחמים על אמונתכם, מדם ליבכם. אחד מאמין בדבר אחד, אחד מאמין בדבר אחר. תניחו את השנאה ההדדית בצד. יש דבר אחד ברור: כולנו יחד צריכים להילחם יחד כנגד האויב המשותף, והאויב הזה נמצא מחוץ לגבולות ישראל. וכשאני אומר "כולנו יחד" – כולנו ביחד: דתיים, חילוניים, עירניקים, קיבוצניקים, מושבניקים. אדוני היושב-ראש, בדיוק כמו שבטנק בצפון ובטנק בדרום היום יושבים מכל גוני הקשת הישראלית – אגב, גם לא יהודים, גם דרוזים יושבים שם, גם אחרים – אנחנו צריכים לזכור את הצוואה הזאת היום. מלחמת אחים – לעולם לא.