מחדל הנגישות בתחבורה הציבורית: פגיעה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצעה הדחופה, למרות שכתוב "מחדל הנגישות", אני לא מדבר על המחדל. מה שהיה היה. אני רוצה לדבר על מה שהולך להיות. אני מתאר לעצמי שסגן השר גם שומע אותי, נכון, מזכירות הכנסת? הוא יכול לשמוע את שנינו, אני מתאר לעצמי.

אדוני סגן השר, אתה מייצג את משרד התחבורה, לצורך העניין, ואתה חשוד אצל אזרחי ישראל שאתה דואג לפרט. אני יודע שזה נכון. אתה יכול להודות באשמה, זה נכון שאתה דואג לאזרחי ישראל. אז אני רוצה לספר לכנסת ולך, אני רוצה לדבר על כמה נתונים: במדינת ישראל יש לנו מעל מיליון, בעצם 1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות. זאת אומרת 17% מהאוכלוסייה, אם מסתכלים על כל הגילאים. אם מדברים על הגילאים המבוגרים יותר, זאת אומרת מעל 20 ומעלה, אנחנו מדברים על קרוב ל-1.2 מיליון אנשים.

כשאנחנו מדברים על האחוזים האלה, האנשים האלה, אז אנחנו צריכים לדעת עכשיו מה קורה במצב של התחבורה הציבורית, יש נגישות לאנשים האלה או לא? אז מה מתברר? 4.3% מהקווים נגישים, רק 4%, זאת אומרת 4.3%. אנחנו מדברים על 95.7% לא נגישים בכלל. אנשים מספרים לי שההורים שלהם לא יכולים להגיע, לא יכולים לנסוע בגלל שיש כיסא גלגלים, אז פשוט אין אפשרות להגיע מעיר לעיר, ממקום למקום. אנחנו כולאים, סליחה על הביטוי, את האנשים האלה בגלל שאין אוטובוס שמתאים לנגישות. בקווים העירוניים יש פתרון, ובאמת אנשים יכולים לזוז, אבל לא יכולים לצאת מהעיר מעל 95%. הדבר הזה כמובן צריך פתרון, ופתרון אמיתי, ואני לא מצפה שזה יקרה ביום אחד, אבל אני כן מצפה שסוף-כל-סוף לא רק דיבורים, אלא שיתחילו באמת לפעול ולתת את האפשרות הזאת.

אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית, סגן השר, ואני רוצה בתוך הדברים האלה, כשאנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות, גם על אנשים שאינם מוגבלים – המדינה מתפתחת, ברוך השם, אנשים עוברים מעיר לעיר, מתחילים לגור בכל מיני מקומות חדשים, והדבר האחרון זאת התחבורה הציבורית, במקום שזה יהיה הדבר הראשון. ברגע שהתחילו עכשיו אנשים להתיישב בטבריה, כבר יש אנשים, כבר אנשים נולדים שם, כבר יש ילידי טבריה – תארו לעצמכם, יש ילידי טבריה שהולכים להיות בר-מצווה כבר, אבל עדיין אין אוטובוס להגיע לבר-מצווה הזאת של הילד שנולד שם. זאת אומרת, אנחנו מבקשים מאנשים: תצאו מהמרכז, תעברו לפריפריה, אבל אחרי זה מגבילים אותם בנושא של התחבורה הציבורית. תחבורה ציבורית זה תשתית, בוודאי ובפרט לאנשים שאין להם יכולת אחרת, הן לאנשים עם מוגבלויות והן סתם ככה לאזרחים שגרים בפריפריה ועשו בדיוק את מה שביקשנו מהם לעשות, אבל אנחנו לא מספקים להם את התשתית.

אנא, כבוד חבר הכנסת מקלב, סליחה, סגן השר מקלב, אנא קח את זה כמשימה. אתה ראוי למשימה הזאת, אני מבקש ממך, לך בכוחך זה ותציל את המצב. תודה.