אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שר המורשת – שאף אחד לא מבין למה המשרד שלו בכלל קיים – אדון האטום וגיבור של עצמו בלבד, ברח ברגע שהאלוף במילואים אלעזר שטרן רק התקרב לדוכן.
אז אני רוצה לומר לכם משהו, חבורת פחדנים שלא מייצגת אף אחד: בצד הזה יושב משנה לראש המוסד, יושבים אלופים, יושבים ניצבים. לפחות תכבדו אותם. לא יכול להיות ששר יעלה לפה ויגיד שללוחמים שלנו אין רוח קרב. מי אומר דבר כזה באמצע מלחמה בדרום ובצפון? בכל יום חיילים פה נפצעים, חיילים נופלים, ואתם מבקרים את הלוחמים שלנו. תגידו, לאיזו עוד תחתית, לאיזה עוד מיץ של זבל תגיעו בצד הזה? מה עוד תעשו למדינה המסכנה הזאת? אנשים פה בורחים בגללכם. אתם שואבים את התקווה מאנשים במדינה הזאת. הסתכלו על עצמכם, תראו את הנתונים – תראו את נתוני הגיוס שפורסמו היום; תראו את הנתונים של אנשים שעוזבים את המדינה. עזבו את הנתונים ועזבו הכול. תסתכלו למיקי לוי בעיניים – אח שכול, מפקד, ניצב מחוז ירושלים – תסתכלו על רם בן ברק, תסתכלו על יואב סגלוביץ', תסתכלו על מאיר כהן, שנלחם שם. מי אתם בכלל? מי אתם? חבורה של משתמטים. אפסים.
182 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.