קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים בפני הצבעות אי-אמון, ואני מבקש לעודד אתכם, חברות וחברי הכנסת, להצביע אי-אמון. המענים של השרים ששמענו מחזקים אותי בתחושה שאנחנו במציאות הזויה של התקפה אוטואימונית שלנו, של הגוף הישראלי כלפי עצמו. הבכירים ברשות המבצעת משתלחים, מייצרים שנאה. כתוצאה מזה – קיטוב; משתלחים בקציני צה"ל, משתלחים בראשי שב"כ; זה לא רק שאין לנו אחרים, אלא שהם הטובים ביותר. זאת בושה וכלימה. זאת פגיעה בחוסן הלאומי בזמן מלחמה. אני שומע השתלחויות חסרות רסן בשומרי הסף, ביועצים המשפטיים – שהם פרשני החוק, הם לא יועצים שנותנים עצות ככה לשם שמיים, על פי החוק הם אלו שמפרשים מהו הדין הנכון; כמובן, מערכת המשפט נמצאת בהתקפה קבועה; יוצאים בפועל כנגד משרתי המילואים כאשר לא מייצרים שוויון בשירות הן בביטחון, הן במוסדות חירום, וכמובן – מה שימשיך ביתר שאת השבוע הזה – נגד התקשורת העצמאית. כל הרכיבים הללו מעידים על ליקוי מאורות יוצא דופן, ורק בגללם נכון להצביע אי-אמון היום.
אדוני היושב-ראש, היום הוא יום שנה קשה, ה-29, להירצחו של ראש הממשלה. איבדנו את התמימות – ישראלי יהודי מתנקש בראש ממשלה נבחר. הרוח הרעה שקורית כאן אצלנו – לא לפני 29 שנים, לפני 29 שניות או דקות – היא אחריותו של ראש הממשלה, אחריות הממשלה הזו. מילא האופוזיציה נפגעת, רוחם של מיליוני ישראלים מקועקעת, נרמסת, קודש-הקודשים, ציפור הנפש של רבים בישראל, יהודים וערבים, דתיים וחילונים. מילא. אבל כעת, עם התעצמות המגמה של אי-שוויון בזמן מלחמה, גם אחינו ואחיותינו מהציונות הדתית, מצביעי הממשלה הזו, נפגעים, למרות שזה בעיצומה של מלחמה, בעיצומו של חירוף נפש גדול. הם לא מזהים את ההתחברות של הממשלה.
אני מסיים. אדוני היושב-ראש, האי-אמון בממשלה הוא כתוצאה מזה שהחטופים בעזה, שאין ועדת חקירה, אין מועד לבחירות ואין מתווה הגון לשירות. תודה.
273 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.