קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על מעצרי שווא ועל הגברת האמון במוסדות המדינה. הינה, נשבר המיקרופון. אשרי המיקרופון שנשבר.
לא, נראה לי שהוא נשבר. אשרי המיקרופון שנשבר והצית להבות.
טוב, נשבר. אתה אומר, אני אדבר רק לצד ימין; צד שמאל כבר לא שומע היום.
מעצרי שווא והגברת האמון. השבוע הזדמן לי לראות מקרוב איך המשטרה עוצרת לשווא אזרחים טובים שכל חטאם היה מימוש רצונם הדמוקרטי להפגין, אנשים שכבר 11 חודשים ברחובות, חלקם זועקים להשבת החטופים, חלקם מביעים אי-אמון בהנהגה וחלקם מבקרים את מהלכי הממשלה.
שיעור האמון הציבורי במערכות המדינה נמצא בירידה מתמדת – בנו, בכנסת, במפלגות. הכול מצער, אבל יותר חשוב מזה האמון במערכות אכיפת החוק: כוחות הביטחון, המשטרה – הגופים שאחראים לביטחוננו כאן. למרות שאנחנו צריכים לתקן אותם, למרות שיש בהם כשלים, אין לנו צבא אחר, אין לנו משטרה אחרת. הגענו למצב שאנשים מזהים את המשטרה כמזוהה עם השר שלה. זה עצוב וזה דורש חשיבה. למה זה קורה?
הינה, אני שואל, אופיר: למה זה קורה ומי פועל להרוס את הגוף הזה?
אז הינה, אני שואל. בוא תספר לי, חנוך.
אופיר כץ, יש לי רעיון. אופיר, אחרי שאני אסיים – – –
יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, אני מציע שאחרי שאני אסיים, תבקש ממזכיר הכנסת, תבוא ותגיד מה אתה חושב. אני חושב שממשלת ישראל הנוכחית, אופיר כץ, בראשות השר איתמר בן גביר, הרסה את כל מה שאפשר להרוס במדינה, וגולת הכותרת היא התיוג. כל דבר שלא עובד – יש לו תירוץ. אתה יודע מה התירוץ, נאור שירי? שמאלנים. כל דבר שלא עובד – שמאלנים. כל ביקורת, כל דרישה לשיפור – שמאלנים. אזרחים לא יכולים להאמין שיש יכולת לנהל באמת ובתמים את החיים שלהם, אז הינה, ברמה הכי אישית.
השבוע נעצר היועץ שלי, עידו, מעצר שווא. הוא גם חטף אלימות שוטרים וגם העביר לילה, כמו אחרון העבריינים. כשהגעתי לתחנת המשטרה בתל אביב, עמדו בחוץ 30 משתתפי הפגנות. הם לא האמינו למשטרה, הם לא האמינו לכוונות השוטרים, והם ידעו בבירור שזו רדיפה פוליטית. וזה מצער אותי. זה מצער אותי כי אני מאמין ויודע שיש שוטרים טובים – שניים יושבים פה, חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת יואב סגלוביץ'. יש שוטרים טובים בישראל, הם מסורים לעבודה שלהם, הם באים לעבודה כדי להגן ולשמור על חיי האזרחים. אין לנו משטרה אחרת, ולכן צריך להגיד להם תודה. ביקורת נועדה לשפר. כשלים נועדו לתיקון כדי לעשות פה טוב יותר. אל תחששו ממנה.
היועץ שלי עידו זוכה בבוקר על ידי השופטת. טוב שיש שופטים בישראל; טוב שהעצמאות שלהם נשמרת – עוד גוף שרצו להתערב ולהרוס אותו. כדי להביא לשיקום המדינה אנחנו חייבים אמון – אמון במערכות, אמון באכיפת החוק, אמון גם במשטרה, אמון במערכת בתי המשפט. אין לנו עתיד בלי היכולת הזו. כן, גם אמון בנבחרי הציבור. הממשלה כרגע, חבריי, פועלת בלי אמון. היא לא קיבלה את אמון הציבור לניהול המלחמה – –
– – כמעט בחלוף שנה מתחילתה, ולכן הגיע הזמן לצאת לבחירות ולבקש את אמון הציבור. אולי הוא ייתן, אולי הוא לא, אבל בלי אמון, אין לנו מה לעשות כאן. תודה.
497 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.