הפקרות ביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, כמה חוקים שמתם היום על סדר-היום, אתם יודעים? נחשו. פתחתם את המליאה. 23 חוקים, זה לפני מה שאתם מורידים בלילה בגלל שלא הצלחתם להגיע פה לדילים שלכם. אבל זה, הדיון הזה, הדיון הזה של הצפון ושל החטופים, אלה שני הדיונים היחידים הרלוונטיים, האקטואליים והנכונים, וחשובים יותר מכל החקיקה ההזויה והלא-קשורה שלכם.

אני אגיד לכם משהו. הינה, אתם רואים, אנחנו הולכים לדבר עכשיו על ההפקרות הביטחונית בצפון וויתור הממשלה על הגליל. אני אגיד לכם כמה דברים. לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו להיות מופקרים לגורלם ללא סיוע מדינתי. המשך ההתמהמהות של הממשלה בהעברת החלטה משמעותית ומיידית לתושבי הצפון פוגע קשות בתושבי קו העימות ומעמיד בסכנה את עתידם ואת חזרתם בשוך הקרבות.

חלקים גדולים בצפונה של הארץ הפכו שוממים ללא כל מענה ממשלתי. הבעיות הולכות ונצברות. אוכלוסייה ציונית וחלוצית אינה זוכה למענה מדינתי כלשהו. אתם יודעים מה זה? זה כתב ההודאה של השר שלכם, שר הנגב והגליל. זה כתב שלכם. אתם ממשלה שמודה בפה מלא שנכשלתם, שאתם מופקרים, שהפקרתם את הכול. אתם מודים. זה הולך להיות הפרק הראשון בכתב האישום של תושבי מדינת ישראל ובעיקר של תושבי הצפון, שמסתכלים עליכם, מתביישים ומרגישים שאתם לא מייצגים אותם.

לא מדובר רק על מי שפונו, מדובר על מי שנמצא בסמוכי פינוי; מדובר על המעגל השני; מדובר על המשפחות של 43 הרוגים; על 12 הילדים במג'דל שמס; מדובר על המשפחה ועל הזוג ברנס מקיבוץ אביטל, על ניר פופקו ועל עוד הרבה מאוד משפחות אחרות שקיפחו את החיים שלהן בגלל שאתם הפקרתם את הביטחון של הצפון. איך אתם מסתכלים על עצמכם במראה? איך אתם ישנים בלילה?

העם המדהים הזה יודע לעמוד בפני אתגרים ביטחוניים, אזרחיים. בפני כל דבר ידענו לעמוד, אבל בפני ממשלה שמפקירה ושוברת את רוחו – זה דבר חדש, זה כבר קשה. הצפון זה איפה, אדוני ראש הממשלה? אה, זה שם. ביזיון ובושה. מראה בדיוק את הזלזול שלכם בבעיות ובמחדלים. על זה אתם לא תדברו על הדוכן, רק על הפסאודו-הישגים, כי הממשלה שלכם עושה דברים מדהימים.

לכודים, ככה מרגיש העם הזה. לא רק חטוף, הוא גם מרגיש לכוד בין האחריות שלו כלפי המדינה, כלפי החברה, כלפי המשפחה ובתוך האין-מענה של הממשלה והקואליציה. מה אתם עושים? מה אתם עושים? מגיעים לכאן, פותחים מליאה כדי שאפשר יהיה להעביר פה חקיקה לטובת אזרחי מדינת ישראל, ובמקום זה מזלזלים באינטליגנציה של הציבור, מזלזלים בזמן של כנסת ישראל. אתם יודעים מה? הזלזול הזה של המדינה גם מגיע לבג"ץ בתשובות הלקוניות, המתחמקות, שהמדינה הגישה כלפי העתירה שהגישו 14 היישובים שלא פונו בצפון. במקום לענות עניינית, במקום להסביר לתושבים למה המדינה לא יודעת לתת להם את הצרכים, התשובות מלאות בסתירות. הן מתנערות, חסרות אחריות, חסרות מחשבה, ובעיקר – בדיוק כמו הממשלה הזאת – חסרות אכפתיות ורגישות. אתם לא רואים את האזרחים. אתם לא מרגישים אותם. באמת לא אכפת לכם, כי אם היה אכפת לכם הייתם מתנהגים אחרת.

כתב האישום הזה יכלול הרבה מאוד פרקים, ובין היתר גם של הדור הצעיר, הדור הצעיר שאתם זנחתם והפקרתם לאנחות. אין חינוך במדינת ישראל, ובעיקר אין חינוך לילדי הצפון. כמה שעות הם לומדים בשבוע? כמה שעות הם למדו בשנה? כלום וחצי, אבל אחר כך תתגאו בהישגים של מדינת ישראל באולימפיאדות – באולימפיאדת המדע, באולימפיאדות כאלה ואחרות – כאילו שאתם השקעתם בהם. הכול זה ההורים שלהם, שבאים ומוכנים להשקיע כסף מעבר למה שצריך. זה לא המדינה.

כתב האישום הזה ייגמר וייחתם בעומק הכישלון האסטרטגי של ראש ממשלה שמכהן פה יותר מדי שנים. המדיניות שלו, או היעדר המדיניות שלו, או המדיניות של הזדון שלו – הכול הביא אותנו לנקודה הזו, לנקודה שבה הכול נשבר. תסתכלו סביבכם. במה יש לכם להתגאות? בכלום. הבאתם אותנו לעברי פי פחת. מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם האתגרים הקשים, המורכבים ביותר שידעה אי פעם, ואתם יושבים כאן – הינה, אני מסתכלת עליכם – מרכינים את הראש, כי אין לכם מה לומר. אין לכם מילים להסביר את הכישלון הזה. תודה רבה.