מעניין שהוא שמע רק את נאור שם, דווקא בפינה הזו.
תודה.
לא. אני אומרת, מעניין שהוא בפינה הזו שמע רק אותך.
סאלם עליכום, ג'מיעה. האמת, אני רוצה לחזור עוד פעם על השם של החוק, שמדבר בעד עצמו. אגב, זו הצעת חוק דומה שהוגשה לפניי על ידי הרבה חברי כנסת שהיום נמצאים גם בממשלה וגם בקואליציה, וחלק אולי גם באופוזיציה, הצעת חוק חברתית נטו שבאה, עוד פעם, כמו ההצעות שאני תמיד מגישה, לעזור לאוכלוסיות המוחלשות בתוך החברה הישראלית. אגב, זה לכלל האזרחים, לא לערבים, לא ליהודים, לא יודעת, מוסלמים, נוצרים. לא יודעת, כאילו לא לפי איזה שיוך, לא עדתי, לא דתי, לא לאומי – לא כלום; לאנשים, לבני אדם שמתקשים לקבל את הזכות הבסיסית שלהם, במיוחד במצבים שעולים להם לא רק עצבים אלא גם כסף, וזה לרוב מול חברות כמו חברות גבייה או סלולרי או כאלה.
אז באמת אני רוצה להבין – לא רק אני, כל אזרחי ישראל רוצים להבין – מה הסיבה שיכולה להיות להתנגדות להצעה כזאת. באמת, מה יכול להיות? אני יודעת את התשובה, לא משנה מה, איזו הצעת חוק אני אגיש. ועכשיו אני רוצה להקריא הצעות חוק קודמות שגם קיבלו התנגדות רק, לא בזכות – בגלל מי שהגיש אותן. אז אני רוצה להגיד שאני אמשיך למלא את חובתי כשליחת ציבור לכלל הציבור, ובעיקר למוחלשים שבתוכו. אני תמיד אזעק את זעקתם, אני תמיד אביא את הצרכים שלהם, גם מעל דוכן זה וגם בוועדות השונות.
הצעת החוק של היום, שמדברת על לתת מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק שלא יודע להתמודד עם כל הביורוקרטיה והפרוצדורה של הטכנולוגיה, ותעבור מזה לזה, לזה, לזה, כמובן שקיבלה התנגדות בלי להסס; הצעת חוק שנייה, שהגשתי אז, שמדברת על מתן תג נכה לנכים שיש להם אחוזי נכות לצמיתות – כאילו למה לטרטר אותם כל פעם כדי לבוא ולהגיש בקשה, ו-, ו-, ו- – פעם אחת, הם לא יהיו פתאום אנשים בריאים – אז גם התנגדות; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (ייצוג הולם לבני החברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית), לתקן עוול מתמשך, אז גם התנגדות; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה בתחום הבנייה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה) – חוק חברתי לגמרי, שאמור לשמור על כל העובדים – אז גם התנגדות; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (העברת מידע בין קופות חולים בעת מעבר תושב לקופה אחרת) – גם התנגדות; הצעת חוק הגנת הצרכן (איסור גביית תשלום בכרטיס חיוב בלבד) – גם לאוכלוסייה הכי מוחלשת, שאולי אין לה גם חשבון בנק, לא יודעת לנהל חשבון בנק ואין לה כרטיס בכלל, והחשבון שלה מתנהל דרך בנק הדואר; הם הולכים בתחילת החודש ומקבלים את הקצבה, וחיים על הגרושים ועל השקלים שהם משלמים במכולת ולתרופה – אז גם התנגדות.
אז תגידו לעצמכם, מה אתם באמת רוצים? מה באמת הייעוד שלכם במקום הזה? אם לא לאותן אוכלוסיות מוחלשות, אז למי? אני יודעת שמה שמעניין אתכם – כל חוק או הצעת חוק שהיא גזענית, שהיא מדירה, שהיא משסעת, שמפזרת שנאה, יש הרבה בבית הזה שיתחרו ביניהם עליה וירוצו להביא עוד יותר חדה, עוד יותר קשה, ויגידו: הינה, אני הבאתי. אז שיהיה לכם לבריאות.
אני רוצה להגיד לכם, לא אכפת לי. תמשיכו במדיניות הזאת, ואני אמשיך להביא את הזעקה של אותם אנשים ונשים, ילדים ואוכלוסייה בוגרת, שהמדינה עשתה אותם מוחלשים ומוחלשות לאורך השנים. זאת השליחות שלי, בשביל זה אני הגעתי אל המקום הזה, וגם בגלל זה אני מוכנה לקבל את כל המחירים במקום הזה.
אני רוצה לפנות בערבית גם לאוכלוסייה שלי ולהגיד: (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: עליכם השלום וברכת האל וחמלתו. כמו שקרה בפעמים הקודמות קורה גם עכשיו – בכל חוק או הצעת חוק חברתית שאני מגישה, התשובה הרשמית, הזריזה והישירה היא סירוב. זה רק משום שלממשלה הזאת לא אכפת מתושביה, מכולם, ובפרט מהאזרחים הערבים במדינה הזאת. אולם מכאן אני מבטיחה לכם ואומרת לכם: זה לא יעצור אותי וזה לא ירתיע אותי, ואני אתמיד במטרתי. אני ארים את זעקתכם ואשמיע את קולכם, ואני אביא את צורכיכם בכל הזדמנות ואירוע בתוך המפלגות ועל הבמה הזאת ובכל מקום. בתקווה שהזעקה הזאת תגיע לאוזן החירשת הזאת. בתקווה. תודה רבה לכם.)
כבוד השר, תחילה, תודה רבה על ההצעה לשבת ולחפש פתרונות. האמת היא שאני מגישה הצעה בכוונה לחתור באמת לפתרונות ולא משהו אחר. הדבר השני, אני חושבת שהמציאות – ואני יודעת בוודאות שהמציאות מאוד קשה לאותה אוכלוסייה מבוגרת ובוגרת, לנוכח העובדה שהרבה אזרחים ותיקים משלמים מחירים גם מהכיס שלהם, ואנחנו עוד לא מדברים על העצבים שלהם כשהם פונים לחברות ולמערכות מסוימות. הם לא יודעים להתמודד, ועם כל הכבוד, לא כולם עם היכולות שלך. ואפילו, אני רוצה להגיד לך עוד משהו, גם אנשים עם יכולות, שיודעים להתמודד עם מערכת טכנולוגית – ואני יכולה גם להגיד מניסיון אישי – לא יכולים להישאר חצי שעה על הקו או 20 דקות, 25 דקות, ואז הקו יתנתק, ואז שוב יחייגו, עוד פעם. ומה מביא אותם לחייג עוד פעם? לא הרצון שלהם והסבלנות שלהם והיכולת שלהם, לא; כי אין להם דרך אחרת. כי הם לא יכולים גם לשלם את אותם הסכומים. כי הם זקוקים לבן אדם, למענה אנושי שישמע אותם ושידע לתת להם את המענה על-אמת, ולא להעביר אותם כאילו ממערכת למערכת. נקודת ההנחה הבסיסית היא שהרבה מהם לא יודעים להתמודד עם המערכת הזאת.
אז באמת, אם ההצעה שלך קיימת ורצינית, אני מוכנה אפילו להוריד את ההצבעה ושנשב ונחפש פתרונות, אבל שבאמת תהיה חתירה לפתרון לסוגיה הזאת. אם אתה מסכים, אני מוכנה.
כן, שמעת: נגד, נגד. על זה אני אמרתי והקראתי את החוקים. אז חבל שזה – אתה לא, אל תיקח את זה אישי. אתה לא השר הראשון שמציע הצעה ויושב-ראש הקואליציה – לא לא לא – – –
עכשיו נגד, אז בבקשה, תצביעו.
886 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.