קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. עליתי כי ראיתי עכשיו, הפנו את תשומת ליבי לפרסומים שזעזעו אותי עד עמקי נשמתי של אורי משגב, רוני מאנה. מאנה כתב שעדיף היה שנועה ארגמני תישאר בשבי אם היא נוסעת עם בנימין נתניהו לארצות הברית. ואנחנו נתקלים כאן באנשים שעוד לרגע, אם תהינו לשנייה שיש בהם מידה קלה של הומניזם, הם מדברים בשם ליברליזם – לא אהבת האדם. לומר שנעה תישאר בשבי? לא אהבת האדם, לא הומניזם הכי בסיסי, לא אנושיות הכי בסיסית – פשוט רוויי שנאה. ומסתבר שרק דבר אחד מעניין אותם – – –
רק דבר אחד מסתבר שמעניין אותם, וזה השלטון והכוח של הקבוצה שלהם. לא אנשים, לא בני אדם, לא אהבת אדם – רק השלטון שלהם. מה שמשרת את השלטון לגיטימי; מה שלא משרת את השלטון – היה בשבי חמאס, לא היה בשבי חמאס – ייזרק מתחת לגלגלי אוטובוס הדמים שלהם. אני חושב שעל הדברים האלה כל חבר כנסת כאן צריך להגיב בחריפות, למחות פשוט מחאה אישית כנגד התופעה הבזויה הזאת, שאנחנו נתקלים בשיא בדברים האלה של משגב ושל רוני מאנה. תודה.
169 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.